פרעה הבין את הסכנה לעמו, וגרש את אברם ושרי (בראשית יב יט). פרעה לא היה יכול להרוג את אברם ואנשיו, כי אז נושאי המחלות (הוירוסים) היו נשארים במצרים, נשטפים למקורות המים, ופוגעים בחיליו ובכל עמו. פרעה לא בקש חזרה את המתנות כי הוא הבין שכל דבר במחנה של אברם הוא נגוע. אפילו אנשיו של פרעה, שליוו את אברם, ווידאו שהוא יוצא מתחומי מצרים אבל לא התקרבו (בראשית יב כ).

כך ה' העשיר את אברם, כהכנה למריבה בין אברם ללוט, וגרוש לוט.

למעשה הסיפור הקצר הזה הוא הכנה מקדימה לסיפור יציאת מצרים.