"... כוחי ועוצם ידי ..." - "... כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל ..."

יש כאן אזהרה בפרשה הזו חמורה מאוד בניגוד שבשני פסוקים סמוכים בין התאווה ליחס את כול ההצלחה של המעלל העצום הזה שנקרא עם ישראל בעולם לדורותיו לאיזה שהוא ניצוח וגבורה פרטית של איזה שהוא פרט או זרם בישראל או איזה שהוא דור בישראל אלה לתלות את כול הזכות לכול ההצלחה הזו בהילול ושבח וברכה לשם לבדו.

כי לא לנו, לא לנו קרוצי עפר, - חתיכות חומר זזות ותו לא, עפר רימה ותולעה, נאד מלא צואה ודם טיפה סרוחה מבטן ומילדה, בשר ודם ילודי אב ואם, סוף אדם למיתה, - כול הכבוד והשבח והתהילה של המעלל העצום הזה שנקרא עם ישראל לדורותיו בהיה בהווה וביהיה אלה לשם לבדו מרומם על כול ברכה ותהילה וכך ורק כך הסיכוי היחידי להצלחת המעלל הזה בהבאת עוד ועוד טובות לעולם בכלל ולישראל בפרט וביטול גזרות קשות מעל כול עם ישראל.

כי אף על פי שי לנו הישראל לעשות השתדלות הלמטה שלנו כדי להחיל את רצון השם, ההשתדלות הלמטה שהשם ציווה אותנו לעשות היא רק כדי שהנשמות אחרי זה בגן עדן לא ירגישו בושה שקיבלו טובה בלי לטרוח עליה כלום ולכן נתן להם השם לכאורה וכביכול איזה שהיא עבודה פה למטה שמתוכה ירגישו מסופקים שעשו משהו למען הטובה הרבה שקיבלו בזה ובבא ובגן עדן ובימות המשיח ובתחיית המתים.

אבל באמת לעומת ערכו של השם חי החיים קיים הקימויות כל הטרחה הזו בעצם לא תופסת שום ממשות וכול הטובות האלו הם באמת מאיתו מתנת חסד חינם ללא שום תערובת שוחד ממעשינו.

לכן אל נא נתהלל במעשינו כלום אלה באלוקינו הגדול והעצום ובנתינותיו הנצחיות שהם האמת האמיתי.

"...שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו..." (הדברים ז', כ"ו).

דע שכשלא מתנקים כמו שצריך לנקב האחורי והצואה שבו ועוברים על בל תשקצו נחקקות חקיקות קלקולים בכרס התחתון במעי הגס התחתון בחומר הרך הזה של יותרות האוכלים ופסולתם ועוברים על תועבה, תועבת ה' כול גבה לב, כי סמוכים פה בפסוק הזה עניין השקץ והתועבה.

והקומה במדבר הייתה מכוונת עם פניה למזרח ואחוריה למערב כלומר שכשהקלקול הוא מאחורה באחוריים בבל תשקצו באה התגבהות מצדנו עם ישראל השוכן פה בציון בזה שאנחנו יותר מערביים מהערבים ותועבת השם כול גבה לב וזוהי התועבה של הגבהות לב המערבית של האדם הלבן על הערבים ועל כול שאר אומות העולם בכלל וסיבתה היא פשוט חוסר התפנות תקינה לנקבים שהוא עניין השכמות הבוקר אורח חיים שולחן ערוך סעיף ג'.

וכשהעניין הזה מצטוות לכוחי ועוצם ידי הגבהות הזאת מביאה איתה גם תאווה להתקוטט עם הערבים השוכנים פה והיא לא תצלח, כי אין לנו שום זכות רוחנית לסמוך עליה אלה רק אשמה של גבהות לב וגאווה וגסות רוח מטופשת, לכן אנו לוקים דין רע מהשמים פה בארץ של טרור ערבי ועמלק רשע מכה בנו ואין לאל ידנו להושיע.