במחלוקת ר"א ור"י (סנהדרין צז,ב) האם הגאולה תלויה בתשובה, פסקו והביאו ראשונים ואחרונים רבים שהלכה כר"י שאף ר"א הודה לו. ראה ברור מקיף והבאת השיטות בספר 'קמעא קמעא' (פרק ז- 'גאולה ותשובה') למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א. ולבסוף מביא שם הרב דרוקמן שליט"א את שיטת הרמב"ן שבכמה מקומות מעמיד כר"י, אולם בדבריו על ויקרא (כו,טז) משמע שתלוי בתשובה, שכן אומר: '… אבל הברית שבמשנה תורה ירמז לגלותנו זה ולגאולה שנגאל ממנו. כי הסתכלנו תחילה שלא נרמז שם קץ וקצב, ולא הבטיח בגאולה רק תלה אותה בתשובה' וכו'. וכן בספר הגאולה: 'אבל בברית השני הסתכלנו וראינו כי לא נזכר שם קץ וקצבה לאורך הגלות הזה, ושהוא תלוי בתשובה בכל התורה' וכו', הרי שמצריך תשובה לגאולתינו? לכן מסביר הרב דרוקמן שליט"א שהכוונה שבגאולתינו אין צריך תשובה כדי להתחילה (כר"י, כמו שהעמיד הרמב"ן בכמה מקומות), אבל בסיומה וודאי שתיהיה תשובה שלמה, שלזה מתכוון הרמב”ן. וניראה שאולי גם אפשר להעמיד שכוונת הרמב"ן היא שבתורה על גאולתינו לא מוזכר זמן הקץ, אלא רק נאמר שיעשו תשובה ויגאלו. ובזה שונה ממה שנאמר בגלות בבל שבעים שנה, ולא מוזכר בה כלל תשובה. שכך זה המופיע בפסוקים, וע"פ המקומות האחרים שאמר במפורש שיש לחלק בין גאולה בעיתה לאחישנה (לדוגמה '...ויחיש קץ הגאולה, כי המשיח, בתשובה יבוא מיד, ואם לאו – יתאחר עד הקץ הבא עליו בשבועה' וכו') כך גם כאן י"ל שכוונתו שבתורה בפרשת הברית (דברים פרקים כח-ל) נירמז על הגאולה של אחישנה, שלכן אין בה כלל זמן קצוב, אלא תלויה בתשובה. שאת זה מעמיד מול הגאולה של "בחוקותי" שהיא על הגאולה מבבל. ובנוסף לאלו ישנה עוד גאולה המופיעה בתורה, שהיא הגאולה של בעיתה, והיא מופיעה בשירת האזינו, כמו שאומר בדברים (לב,מ): 'והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה. רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו. וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו'. הרי שזה (פס' "האזינו”) מדבר על הגאולה של בעיתה. ומימלא לכן לא קשה מה שאומר על פרשת הברית שזה עם תשובה כיון שמדובר בה על גאולה באחישנה.