הצייד והציפור סיפור עם מוסר ממחברתו של רבי שלמה שטנצל זצל
הציפור החכמה עם הצייד
מספרים אנשי המוסר על ציד שהצליח לצוד ציפור, והכין סכין לשוחטה, פתחה הצפור את פיה ואמרה לציד:
"נכון שאני בידך, וכטוב בעינך תעשה עמי, אך כלום כדאי לטורדני מהעולם בעבור כמה פירורי בשר ועצמות. הנה הבטח לי שחרור וכתמורה לזה אגלה לך שלשה סודות מחכמת החיים שקבלתי מאבותי".
- הציד הבטיח לצפור את שחרורה; והציפור מסרה לו את שלשת החכמות:
א. אל תבקש דבר שלא תוכל להשיגו.
ב. אל תאמין בענין שלא מסתבר.
ג. אל תצטער על הפסד שכבר קרה.
אם תדריך את חייך ע"פ כללים אלו, יהיו חייך קלים יותר ומאושרים יותר.
- עמד הציד נפעם למשמע דברי' הנבועים קיים את הבטחתו והציפור פרחה מעלה שהגיעה בכנפי' במרחבי הרקיע, לפתע חגה הצפור מעל לראשו וצחוק רם בפיה כאילו ביקשה ללעוג לציד.
- שאלה הציד? למה זה תצחקי?
- השיבה הצפור: לו ידעת מה יקרה אני לא היית משלחני.
- חזר הצייד ושאלה עוד: את כל חכמתך גילית לי, ומה היקר שבך.
- ענתה הצפור: בבטני טמונה מרגלית נדירה בגודל אגרוף של אדם, שאין כמוה בעולם כולו.
- כשומעו את דברי' החל הציד לבכות ולהתחנן לפניה: שובי אלי צפור יקרה, אשמור עליך כעל בבת עיני, אתן לך את מיטב המזון, אך רק שובי.
- צייצה הצפור בצחוק נצחני ואמרה: חסר דעת שכמוך, כמה מהר שכחת את שלשת החכמות יחדיו שלימדתיך זה עתה, רק עקב דיבור קל שיצא מפי לנסותך.
ראשית: הן איך תבקש דבר שלא תוכל להשיגו, איך אשוב אליך להיות שבויה בידך, בשעה שחיי הדרור יקרים לי מכל.
שנית: הפתי הנך? מה תאמין בדבר שלא יתכן. כל גדלי אגרוף וחצי ואיך תכנס בי מרגלית בגודל אגרוף.
ושלישית: מה זה תבכה על הפסד שכבר היה
ממחברתו של מזכה הרבים הגאון הרב שלמה שטנצל זצל.