מה כתוב בתורה -פָּרָשַׁת פִּינְחָס
מה
כתוב בתורה -פָּרָשַׁת פִּינְחָס
פֶּרֶק
כ"ה: בְּרִית שָׁלוֹם לְפִינְחָס
ה'
דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה, שֶׁלְּפִינְחָס יְסַפֵּר
שֶׁיִּזְכֶּה
לִבְרִית שָׁלוֹם כִּי עַל הָעָם כִּפֵּר.
הוּא
הָרַג אֶת הַמִּדְיָנִית וְאֶת נְשִׂיא שִׁמְעוֹן גַּם,
לָכֵן
בָּנָיו יִזְכּוּ לִכְהֻנַּת עוֹלָם.
צִוּוּי
לְהַשְׁמִיד אֶת הַמִּדְיָנִים
ה'
דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה בְּעִנְיַן הַמִּדְיָנִים:
"הַכֵּה
אוֹתָם, כִּי אֶתְכֶם הֵם שׂוֹנְאִים,
בִּגְלָלָם
וּבִגְלַל כָּזְבִּי בַּת נְשִׂיאָם
חֲטָאתֶם
וּבָאָה מַגֵּפָה עַל הָעָם".
פֶּרֶק
כ"ו: מִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ה'
אָמַר לְמֹשֶׁה וּלְאֶלְעָזָר לִמְנוֹת אֶת הָעָם
רַק
מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְפִי בֵּית אֲבוֹתָם.
כָּל
שֵׁבֶט נִסְפַּר בִּמְדֻיָּק, וְזֶה מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים:
שֵׁשׁ
מֵאוֹת וְאֶחָד אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים.
אָמַר
ה': "רְשֹׁם אֶת הַשֵּׁמוֹת לְפִי הַמִּשְׁפָּחוֹת,
שֶׁלֹּא
יִהְיוּ רִשּׁוּמֵי יֶתֶר, אַךְ גַּם לֹא פָּחוֹת.
רַק
לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וִיקַבְּלוּ נְחָלוֹת,
הַחֲלֻקָּה
תִּהְיֶה לְכָל מִשְׁפָּחָה – לְפִי גּוֹרָלוֹת".
מִנְיַן
בְּנֵי לֵוִי
בְּנֵי
לֵוִי מִגִּיל חֹדֶשׁ נִסְפָּרִים,
נִפְקְדוּ
עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה אֶלֶף זְכָרִים.
מֵתוּ
כָּל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם – זֹאת לְפִי הַתִּכְנוּן,
חוּץ
מִכָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.
פֶּרֶק
כ"ז: בְּנוֹת צְלָפְחָד
טָעֲנוּ
לִפְנֵי מֹשֶׁה חֲמֵשׁ בְּנוֹת צְלָפְחָד:
"לְאָבִינוּ
הָיוּ רַק בָּנוֹת, אַף לֹא בֵּן אֶחָד,
מַדּוּעַ
יִגָּרַע שְׁמוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ?
תְּנָה
נָא לָנוּ מֵאֲחֻזָּתוֹ".
שָׁאַל
מֹשֶׁה אֶת ה', וְהַתְּשׁוּבָה: "אָכֵן,
מַגִּיעָה
לָהֶן נַחֲלַת אֲבִיהֶן,
וְכֵן
כָּל מֵת אֲשֶׁר אֵין לוֹ בָּנִים זְכָרִים
תִּירַשׁ
אוֹתוֹ בִּתּוֹ, וְאִם אֵין בַּת – קְרוֹבִים אֲחֵרִים".
מִנּוּי
יְהוֹשֻׁעַ לִקְרַאת מוֹת מֹשֶׁה
ה'
אוֹמֵר לְמֹשֶׁה לִקְרַאת יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן
שֶׁיַּעֲלֶה
אֶל הַר הָעֲבָרִים, וְאַחַר כָּךְ יָמוּת כְּאַהֲרֹן.
מֵהָהָר
הוּא יִרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה
אַךְ
לֹא יִכָּנֵס – מִפְּנֵי שֶׁחָטָא בְּמֵי הַמְרִיבָה.
מֹשֶׁה
מִתְעַשֵּׁת וְלַה' אוֹמֵר:
"בְּחַר
מַנְהִיג שֶׁעַל הָעָם יִהְיֶה שׁוֹמֵר".
מִנָּה
ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְמַנְהִיג וּלְנָגִיד
וְכָל
הָעָם צָפוּ בּוֹ מְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד.
פְּרָקִים
כ"ח–כ"ט: קָרְבַּן הַתָּמִיד וְהַמּוּסָפִים
ה'
דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
לְהַקְרִיב
קָרְבָּנוֹת – רֵיחַ נִיחוֹחַ לָאֵל.
קָרְבַּן
הַתָּמִיד – שְׁנַיִם לְיוֹם, כָּךְ גַּם מָחָר,
עִם
סֹלֶת בְּלוּלָה בַּשֶּׁמֶן וְנֶסֶךְ שֵׁכָר.
בְּשַׁבָּת
שְׁנֵי כְּבָשִׂים לְעוֹלָה – תּוֹסֶפֶת קְבוּעָה,
בְּרֹאשׁ
חֹדֶשׁ – שְׁנֵי פָּרִים, אַיִל וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה.
גַּם
בְּפֶסַח וּבְשָׁבוּעוֹת, הוּא יוֹם הַבִּכּוּרִים
מַקְרִיבִים
אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְּבָשִׂים וּשְׁנֵי פָּרִים.
בַּחֹדֶשׁ
הַשְּׁבִיעִי יוֹם תְּרוּעָה וְיוֹם צוֹם מְיֻחָד,
מַקְרִיבִים
שִׁבְעָה כְּבָשִׂים, פַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד.
בְּסֻכּוֹת
שִׁבְעִים פָּרִים וּכְבָשִׂים רַבִּים,
וּבַעֲצֶרֶת
שׁוּב פַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד קְרֵבִים.