פנינת המקדש

לימוד הלכה בעיון

כוונה בעבודת הקרבנות

  https://drive.google.com/file/d/0B0Xy25kIMMkieFROTzhyYnZoRmM/view?usp=sharing

ישנן מספר כוונות שהעובד במקדש צריך לכוון בשעת עבודתו, כל זה בנושא שלפנינו:

הכוונות הדרושות: שש כוונות צריך העובד לכוון בשעת הקרבת הזבח:

א.      לשם זבח – לשמו של הקרבן ולא לשם קרבן אחר, כגון, המקריב עולה, שצריך להקריבה לשם עולה ולא לשם שלמים.

ב.      לשם זובח – לשם הבעלים של הקרבן ולא לשם אדם אחר.

ג.        לשם השם – לשמו של הקדוש ברוך הוא.

ד.      לשם אישים – לשם הקטרתו של הקרבן על מערכת האש של המזבח^[1].

ה.      לשם ריח – כדי שהבשר יעלה ריח על אש המזבח^[2].

ו.        לשם ניחוח – כדי לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא בהקרבה זו, שאמר ונעשה רצונו.

בנוסף לכך, בחטאת ואשם יש לחשוב גם 'לשם חטא' – לשם החטא המיוחד שהקרבן בא לכפר עליו^[3].