כו,ג: אם בחוקותי תלכו: מה אופי הליכה זאת? יש"ר: "שתלכו במעגלותיכם (באורחות חייכם היום-יומיים) כפי החוקים שחוקקתי לכם, ולא תהיו נלוזים (זזים, משנים) מהם, כמו חוקות השמיים, שכל כוכב הולך כפי חוקו הקבוע לו". יש"ר קובע שעלינו ללכת בקביעות, כמו חוק פיזיקלי, לפי חוקי ה'.

כו,ט: והקימותי את בריתי אתכם: לאיזה ברית מתכוונת התורה? יש"ר: "הברית שכרת בשבת בראשית להשרות שכינתו בתחתונים, בריתו זאת יקים עם ישראל, כמו שיבאר אחר כך, 'ונתתי משכני' וכו'".ה' כרת עם העולם ברית, ועתה מייחדה לישראל. מעניין.

כו,יז: ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויביכם, ורדו בכם שונאיכם ונסתם": מה ההבדל בין אויב לשונא? יש"ר: "'אויב' נופל (מתייחס) על במכַוון להשחית ולהמית, ונכתב כאן על המלחמה, ו'שונא' נופל גם על הבוזה חברו ואינו אהוב לו, ואמר כאן שתהיה ממשלת אויביכם מוטלת עליכם". אויב – לא בהכרח שונא, שונא – הוא גם אויב. מעניין מה השלכת הגדרות אלה על סכסוכים בימינו.

כו,לח: ואכלה אתכם ארץ אויביכם: אם הארץ אוכלת יושביה, האם היא תאכל גם את האויבים היושבים בה? יש"ר: "היא קללה למעלה מן הטבע שתחול על ישראל לבד ... ישראל בבואם לארץ אויביהם לא יתקיימו בה, כי אין קיום והצלחה לאומה הנבחרת אלא בארץ הנבחרת". למדנו שארץ ישראל בלבד מסוגלת להכיל אותנו, ואותנו בלבד, ואילו בכל ארצות הניכר – עם ישראל לא יצקיים ולא יצליח.

כז,ב: איש כי יפליא נדר, בערכךָ נפשות לה': מהי ההפלאה, ומה הכוונה ב'ערכךָ'? יש"ר: "ההפלאה והזרות, שנודר לתת לה' ערך נפשות, ומלת 'בערכךָ' ... היא מילה מורכבת מן 'ערך' ומן 'כה' או 'ככה', והוא כמו 'ערך כך'". הכוונה שהערך קבוע, כך, ולא לפי שומת האדם.

כז,י: לא יחליפנו ולא ימיר אותו: מה ההבדל בין להחליף ולהמיר? יש"ר: "חליפין הוא שיתן חלף העולָה – ממון או כלי כסף וזהב לקודש, שהוא מין בשאינו מינו, ותמורה הוא שנותן דבר זה עצמו תמורתו, בקר בבקר, עז בעז או כשב בכשב". מעניין.

כז,טו: ואם המקדיש יגאל את ביתו: מה ההבדל בין קונה לגואל? יש"ר: "יראה שבבעלים נופל לשון 'גאולה', ובשאר כל אדם לשון 'קנייה', כי מילת גאולה נופל על דבר שהיה ברשות בעליו ובא לרשות אדון אחר, כשיוצא מיד האדון ושב לבעליו – נגאל מיד שהיה תפוס בו, אבל כשאינו שב לבעליו אינו 'גאולה', שהרי הוא עדיין ברשות אחר – לא בידו ולא ביד קרובו". הגואל – קונה את שלו. הקונה – קונה את של האחר.

כז,כג: וחישב לו הכהן את מכסת הערכך: מהי 'מכסה'? יש"ר: "'מכסה' - כמו חלק, ועניינו חלק הערך של חמישים שקל כסף המגיע לשנים הנותרות ... ויפה תתפרש לפרושנו על מילת 'ערכך', שהכ"ף כמו כך או ככה, שאילו הכ"ף כנוי – לא תתכן ה"א ידיעה עם הכינוי". הוכחה לשונית פשוטה ש'ערכך' אינו 'הערך שלך', כמו שלא אומרים 'הירושתך', 'המקלך' וכד'.

שבת שלום, שנזכה לקיים חוקי ה' כדרך חיים, לזכות לברית ה' ולשכינתו בתוכנו, לחיות בארצנו בלבד ובחרור מכל אויב ולגאול את נכסינו. אורן, בן וכו'