דעת של שביעי של פסח
נכתב על ידי zeev148, 28/4/2016
"והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את-כל-מצות הוי"ה ועשיתם אתם ולא-תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר-אתם זנים אחריהם"
מקובל לפרש את מצוות הלא-תעשה "|ולא-תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" באופן פיזי, שלא איסור הסתכלות.
ונראה לי שעיקר הציווי הוא דווקא לעניין הרוחני כפירוש רש"י בבראשית עיני-החכמה, בחינת הבנת השכל.
וכן בציטוט הידוע 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל' (מכילתא "שירה"ג) שהרי גדולתם של הנביאים אינה בחדות-העין אלא במעלת הנבואה - הסתכלות רוחנית, שהרי הקב"ה אין לו גוף ולא דמות הגוף.
אף לדברי המשנה "אדם מועד לעולם". וכאן - לתור אחרי לבבו ואחרי שכלו: לבבו החש פחדים, חרדות, דאגות, ספקות, תאוות, כעסים וכיו"ב.
ושכלו שמתוקף הדימיון שהוא בעל-דעה והבנה, נדמה לו בכל-עת שישנו צידוק איתן לתת תוקף לכל רגשות לבו המודאג יחד עם תחושות-הבטן (המושפעת תדיר מרוחניות הלב).
וממשיך הפסוק "אשר-אתם זנים אחריהם" וכבר פירש אונקלוס זונים כטועים.
אך נראה שהשימוש במילה מהשורש זנות רומז לתאוות האדם לנהות אחרי מחשבותיו ורגשותיו השליליים, כשם שייצר התאווה לזנות-העין חזק ועז בו על-פני היצר לשימוש כוח האהבה לטוב, לקיום מצוות הבורא, לדון את הזולת (ואת עצמו) לכף-זכות, וכיו"ב.
וראיה לדבר נמצאת בתחינת רבי נתן שאחרי התיקון-הכללי בה תולה מוהרנ"ת את עוון הוז"ל לא בראית העין הפיזית, אלא כותב "ידעתי הוי"ה ידעתי, כי אני בעצמי החייב והפושע, אפילו בהמקרות שנזדמנו לי בשוגג, כי לא שמרתי את המחשבה כלל והרהרתי ביום עד שבאתי לידי טומאה בלילה וגו'"
ומכאן שחוש הראיה הגשמי לבדו אינו פסיק-רישא לטומאת-קרי אלא דווקא בצירוף לכוח המחשבה והרהרור שהינם כן בשליטת אנוש.
אחרת מדוע יכנה מוהרנ"ת את המחשבה וההרהור חובה ופשע,
אלא שהאחרונים כן ניתנים לשליטה ולאילוף, כדברי מוהר"ן שעל-ידי שחושב מחשבה אחרת באופן יזום דוחה מחשבה שאינו חפץ בה שעלתה על לבו, והאילוף - ראוי להשתמש בו ולהרגיל עצמו להודיה, תודה והרהור בדברי-תורה תמידיים.
ונראה לי שיש כאן רמז לדבר, כבר בתחילת הפסוק "והיה לכם לציצת וראיתם אתו" - והיה אותיות הוי"ה - וראיתם אותו - את הוי"ה. והיה לכם לציצת - ה' שכולו רוחניות, עליכם לעשות אותו ל"ציצת שלכם", כלומר להפנים בדעתכם שגם העשיה הגשמית לכאורה, כולה אלוקות וקודש, ותמיד תהיה מחשבתכם ודעתכם דבוקה בו יתברך ומקושרת בו, ועל ידי זה ממילא לא יכנסו שטויות ובלבולים בדעתכם ובלבבכם...
הלוואי וייזכנו להשיב דעת זו אל הלב, ולהתפלל לקיימה מעתה עכ"פ.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
