ד'תתקנ"ד - י"א בניסן ה'ל

רבי משה בן נחמן נולד בספרד בשנת ד'תתקנ"ד (1194), באותו דור ובאותו מקום, חי ופעל בן דודו, רבי יונה גירונדי. הרמב"ן למד והתעלה במעלות התורה והיה ל'איש אשכולות': מפרש את התורה, גמרא, רופא, מקובל, ובעל שירה ודעות. לימים שימש הרמב"ן כראש ישיבה (גרונה שבברצלונה), רב הראשי של קטלוניה בספרד וכן כיועץ למלך. זכה להעמיד תלמידים, שהמפורסמים שביניהם: הרשב"א (רבי שלמה בן אדרת) וכן הרא"ה (רבי אהרן הלוי). בסוף ימיו עלה הרמב"ן לארץ ישראל.

הרמב"ן נחשב כאחד מגדולי הראשונים, ספריו וספרי תלמידיו מצויים במקום מרכזי בלימוד התורה, כך גם חיבורי הרמב"ן על הגמרא הבבלית והירושלמית, או בהלכה ובמוסר. במשך שנים רבות נהגו יהודי ספרד ללמוד את חידושיו יחד עם הגמרא ופירוש רש"י. הרמב"ן נחשב גם כלוחם, ולכן כתב גם ספרים בהם הוא משיג על הרז"ה, הראב"ד וכן על הרמב"ם. לימים נלחם הרמב"ן כנגד הנוצרים והדברים תועדו בספרו 'סדר הוויכוח'.

הרמב"ן השתוקק מאד לארץ ישראל, חיבר שירים בשבח הארץ ואף זכה לעלות ולגור בעכו בשנת 1267. שלש שנים לפני פטירתו בי"א ניסן ה'ל (1270). הרמב"ן מתאר את המצב העגום של ירושלים, הוא בנה בית כנסת ברובע בירושלים ואף ביקר בחברון ובקבר רחל. ישנן מסורות שונות היכן נקבר: בחיפה, עכו, ירושלים או חברון. מפורסמת השגתו על הרמב"ם מצות עשה ד' על מצות ישוב ארץ ישראל הנוהגת בכל עת גם בזמן הזה.

הרמב"ן השתוקק מאד לבנין בית המקדש, כפי שעולה מפירושו על התורה לפרשת קורח (במדבר טז). הרמב"ן שם מתאר מדוע נגרמה כל המגיפה בימי דוד המלך, ומסיק שכל הסיבה היא משום שהתאחרו מלבנות את בית המקדש, כשהארון היה מוטל בבזיון: "ואני אומר בדרך סברא, שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה, שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו... על כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל, ועל כן היה הקצף עליהם. הרי יאשים הכתוב, כי השכינה מתהלכת בכל ישראל מאהל אל אהל וממשכן אל משכן ולא היה אחד בכל שופטי ישראל הרועים אותם מתעורר בדבר..."

הרב אבי כהנא

"נזר הקודש"  - המכון לכהנים

שעל יד מכון המקדש