פניני יש"ר (יצחק שמואל רג'יו) לפרשת מצורע

יד,ד: שתי ציפורים חיות: מה הכוונה ב'חיות'? יש"ר: "בריאות, כי הבריאות היא חיים". לא די שהציפור תהיה חיה ולא מתה, אלא צריכה להיות בריאה. בקיצור 'לחיות' – פירושו להיות בריאים. וכך נעשה בע"ה.

יד,כא: ואם דל הוא ואין ידו משגת: אם נאמר 'דל', לשם מה הוסיפה התורה 'ואין ידו משגת'? יש"ר: "מילת 'דל' על הרוב על חוסר הממון, ולפי שגם בעל מעט ממון ייקרא 'דל', כנגד העשיר שיש לו הון רב, לכן הוסיף 'ואין ידו משגת', שקצרה ידו אפילו להשיג ג' הכבשים". הבנו שיש רמות של דלות, לכן לעולם לא נבכה על דלות, תמיד יש דלות גדולה מזאת.

יד,לד: כנגע נראה לי בבית: מדוע 'כנגע' ולא 'נגע'? יש"ר: "דרך מוסר שלא יחליט ויורה לפני הכהן, שהוא נגע, אפילו הוא תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי". למדנו לתת כבוד לכהן כמו לאב, לשופט וכד' להגיד את ה'מילה האחרונה'.

יד,לז:  שקערורות ירקרקות: מהי מילת 'שקערורות'? יש"ר: "תואר לאבנים, והמילה מורכבת מן 'שקע' ומן 'ערה'. 'שקע' יורה על היות האבן שקועה בבניין, ו'ערה' יורה להפך, שאפשר לחלצו מן הקיר, כמו 'ערו ערו עד היסוד'". מעניין שעקב צרעת הבית, אבני הבית נעשו כעין אבני לגו, שניתן להחליפן באחרות.

טו,יט: ואשה כי תהיה זבה דם ... שבעת ימים תהיה בנידתה: מה ההבדל בין 'זבה' ל'נידה'? יש"ר: "התורה הבדילה בין דם לדם, שבעת ימים ראשונים תקראנו דם נידה, ואם תוסיף לזוב, תקראנו דם זיבה". אורח נשים חודשי קרוי נידה כל עוד הוא בגדר הנורמה של שבעה ימים, לאחר מכן הגדרת האשה עוברת ל'זבה', וזה שנאמר בהמשך (פסוק כ"ה): "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה, או כי תזוב על נידתה".