"ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה" (כה, כז)

התורה אינה מספרת לנו על רשעותו של עשו; את זאת אנחנו יודעים רק מן התורה שבעל פה.

עם זאת, אנחנו מוצאים רמזים לרשעותו בתורה, ממה שנאמר על נשותיו: "ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה" (כו, לה), "קצתי בחיי מפני בנות חת" (כז, מו). עוד רמז הוא ממה שיצחק ביקש ממנו "ועשה לי מטעמים... בעבור תברכך נפשי" (כז, ד), משמע, שהוא לא היה מסוגל לברך את עשו אילולא היה במצב רוח טוב במיוחד.

לעומת זאת, התורה מאריכה בסיפור חטאיהם של צדיקים. זאת כדי לתת בחירה חפשית, כדי שהצבועים בעולם יוכלו לטעון שחבריהם הרשעים הם בעצם צדיקים.