"לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל" (לה, י)

יש דמיון בין שני השמות, יעקב וישראל: השם "יעקב" ניתן לו מפני שהוא החזיק בעשיו, תחילת המאבק עם אחיו; וגם השם "ישראל" ניתן לו מפני שהחזיק ב"איש" במאבקו הלילי, ולא נתן לו ללכת.

הוא החזיק בעשיו מתוך רצון להיות הבכור, כדי לקבל את הברכה שהגיעה לו באמת (כפי שה' אמר לרבקה, "ורב יעבוד צעיר"), ובסגירת מעגל, במאבקו עם ה"איש", הוא מקבל את הברכה, תוך קבלת השם "ישראל".