אילו של אברהם אבינו (2 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי אריאל אליעזר, 28/10/2010
המשנה במסכת אבות אומרת שאילו של אברהם אבינו הוא אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הראשונה מאז בריאת העולם.
וקשה, כיצד יכל אברהם אבינו להקריב את האיל הזה לאחר עקידת יצחק, הרי מדובר באייל זקן, וזקן פסול לקרבן.
אשמח לקבל תשובות.
ונראה לתרץ בדרך הלכתית, שלפני מתן תורה זקן היה כשר לקרבן.
ואולם לאמיתו של דבר, לא חיבים להגיע לתירוץ רק מצד דרך ההלכה, נראה לתרץ בדרכים נוספות, למשל- שאברהם אבינו היה נביא, וכידוע נביא יכול לחדש הלכה בתור הוראת שעה, ועוד- שבריאתו של האיל הזה היא בדרך נס, ועל דבר שנברא בדרך נס חלים חוקים וכללים אחרים ממה שאנו מכירים בהלכה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (2)
מבאר הר"ב: "פי הארץ - לבלוע קורח ועדתו". מה כוונתו? האם במקום שקורח נבלע היה חור באדמה מששת ימי בראשית? הרי בפסוקים משמע שמשה רבינו יצר את החור באדמה.
אלא הפשט כמו שמבאר היכין: "ניתן כח בהארץ באותו מקום לפרוע פיה לבלוע עדת קרח וכו" עיי"ש.
וה"ה לשאר דברים אין הכוונה שהם נוצרו כבר בבין השמשות. ולענין האיל מבאר שם היכין: "נגזר על אחד מהאילים הנבראים בימי בראשית שיהיה אחד מצאצאיו נשאר הפקר כדי שלא יקרב מגזל, ושבשעת העקידה ירוץ בסמוך לאברהם ויסתבך ברגליו".
ראיתי באיזה מקום שהביאור הוא כך:
ברמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ז הלכה יב נאמר:
ועוד יש שם שלשה מומין אחרים ואלו הן: הזקן "שהגיע להיות רותת ורועד כשהוא עומד"...
ומחמת שהאיל נברא בששת ימי בראשית "למטרה זו", ובאופן פרטי לכך, ועל ידי ה' בעצמו - ואינו הולדה מבהמה, ממילא לא הגיע להיות "רותת ורועד כשהוא עומד - אלא נשאר בגבורתו.
לכן לא שייך בו פסול "זקן".
הרי גם האתון של בלעם נבראה ביחד עם אילו של יצחק, וידוע שבלעם רכב עליה ואף חי איתה, ואין ספק שלא היה מדובר "באתון זקנה ורועדת".