"כל-שכב עם-בהמה מות יומת"

   "שכב עם בהמה" זה בחינת יהודי שחש עצמו רחוק ביותר מהקב"ה, שעדין אינו הולך בדרכי התשובה, ואינו מיושבי בית המדרש, אלא כבוש תחת תאוות גופו ומידותיו הרעות. שכלו עדין נגרר אחר לבו, לכן נשמתו טפלה כביכול לגופו (=”עם-בהמה").

"כל" זה בחינת הצדיק, בחינת "כי כל בשמים ובארץ", בחינת "ונפשי כעפר לכל תהיה",

לכן "כל-שכב" פירושו המתקרב ומתקשר לצדיק, אע"פ שעדין כרוך אחר מידותיו הרעות ותאוות גופו, אעפ"כ בוודאי יזכה שהצדיק יגמור אתו את תיקונו ותשובתו בכי-טוב, ויומתו כל הגשמיות והעצמיות שלו – היינו הגאות והגאווה – ותתקיים בו ברכת הצדיק "כמוני ממש", ויהיה בבחינת יחידה, בחינת יחוד קב"ה ושכינתיה יחד עם כלליות כנסת ישראל במהרה בימינו.