יודעים אנו שהתכלית של כל המהלך הקשה והמפרך מחד ומאידך החשוב ומחויב המציאות שהיה מתוכנן לארוך במשך 400 שנה ובפועל ארך 210 שנים בהם שימשו עם ישראל כעבדים לפרעה במצרים היתה לצורך המעמד של מתן תורה לכל בני האדם בכלל ולעם הנצח בפרט. המספר 400 מגלם בתוכו רמז הן לתורה, הן לתשובה, הן לתכלית והן לתפילה מאחר וכולן מתחילות באות "ת" שזהו גם ערכה הגימטרי.

אברהם אע"ה היה הראשון שחיפש ומצא את ד' יתברך ולכן נקרא אברהם העברי, מאחר ובזמן שהוא ניצב בעבר האחד של האמת, האמונה ועבודת ד', כל שאר האנושות ניצבה מהעבר השני של העבודה הזרה, השקר והכפירה.

פרעה היה הראשון שהגדיר את ישראל כעם ואחת הסיבות שגרמו לו לשעבד את עם ישראל היא אותה אחדות שאפיינה את העם הנבחר עוד טרם ידיעתו שהוא כזה, ועצמתה האדירה הפחידה אותו.

היהדות נוסדה במעמד מתן תורה בהר סיני, ללמדנו שכל התוכן, הפנימיות והמהות של כל יהודי ויהודיה נמצאים בתורה, ומי שרחוק ממנה רחוק למעשה מהאמת, מהאפשרות להביא את עצמו לידי ביטוי ולהגשים את יכולותיו ותכונותיו בהן חנן אותו ד' בצורה המיטבית, כמו יהלום מפואר שמסרב להתנקות מכל הרפש והבוץ שעוטפים אותו ומונעים ממנו מלהתגלות בשיא יופיו, וכמו מנורה שמסרבת להשיל מעצמה את כל הקליפות המלוכלכות הרבות שעוטפות אותה ומונעות ממנה להפיץ לכל עבר את אור היקרות הנפלא שגלום בה.

ניתן לראות דבר מדהים שרוב גדול של היהודים הראשונים שקיבלנו את התורה לא היו בבחינת צדיקים בני צדיקים כמו יצחק ויעקב כי אם בחינת בעלי תשובה שטעמו מהצד האחר של העבודה הזרה, השקר והטומאה, שאף אותם כמו את כל יתר הדברים ברא ד' בעולם, ועם הזמן אף פיתחו את היחס הטבעי והנכון כלפיהם של דחיה, סלידה וגועל, אחרת אם התורה היתה ניתנת ללא כל ההקדמה הזאת היה האדם עלול לחשוב שהתורה מהוה עבורו כמעין עוד אפשרות שעומדת לרשותו, אם ירצה יבחר בה ואם לאו ינסה אפשרויות אחרות שאולי מתאימות יותר לתפיסת עולמו, וזה אחד הדברים שרצה ד' יתברך למנוע.

כדי להבין את הכרחיות המהלך הזה ורמת חשיבותו ניתן לבחון את המציאות בדורות האחרונים ולגלות שחרף מעמד הר סיני וכל מה שקדם לו, יהודים רבים עדיין נמצאים בתהליך של חיפוש עצמי כשבמהלך נסיונם למצוא את האמת פעמים שהם עוברים דרך ביטויים קשים ומגוונים של עבודה זרה, כפירה, אפיקורסיות ותפיסות עולם פסולות שרחוקות מהאמת מרחק שמים וארץ ומשתנות ומתעדכנות מדור לדור. כל זאת למרות המעמד ההיסטורי האדיר שלא היה לו אח ורע בכל קנה מידה אפשרי וזיעזע את העולם כולו בו נגלה ד' לכל עם ישראל בצורה שלא הותירה כל ספק ולו הקטן שבקטנים לגבי קיומו יתברך.

ידע ד' שכדי לעזור לעמו הנבחר שהיה שקוע בטומאה ונקרא גם קשה עורף, להשיל את קליפות השקר והעבודה הזרה שהביאו איתם ממצרים מחד, ומאידך להתחבר א-ל ד' יתברך, התורה הקדושה והאמת הוא צריך לתת מכת נגד מצד הקדושה, מידה כנגד מידה, כדי שזכות הבחירה של עם ישראל תהיה הוגנת ומאוזנת, כמו שנהג עם פרעה שהכביד את ליבו אחרת היה משלח את עם ישראל מיד, אך למרות זאת לא עבר זמן רב עד שהבקיעים הראשונים באמונה החלו להופיע בדמות חטא העגל, מתוך הבנה שיש הבדל עצום במבחן האמונה מצד הדור בו "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בין בוזי" לבין דורות מאוחרים יותר שלא זכו לגילוי החד פעמי שלא היה כזה לפניו ואחריו.

אחד מהשיטות שהיצר הרע משתמש בהן כדי להרחיק את האדם מהאמת היא לנסות לשכנעו שכדי למצוא אותה הוא צריך להרחיק לכת עד לצד השני של כדור הארץ, וגם אדם חכם עם שכל חריף עלול ליפול בפח הזה מתוך חשיבה שלכאורה נראת הגיונית, שרמת החשיבות של האמת היא כ"כ גבוהה עד כדי כך שהיא דורשת מאמץ מיוחד מצד כל מי שבאמת רוצה למצוא אותה. הסברה אמנם נכונה אך הדרך ליישומה לא דורשת מאף יהודי לעזוב את ארץ הקודש שמזכה את כל היהודים באחת משתי המצוות היחידות יחד עם מצות סוכה שהאדם עושה עם כל הגוף שלו ומקבל שכר על כל שניה ושניה שהוא נמצא בה, היות והאמת נמצאת הרבה יותר קרוב ממה שנדמה לחלק לא קטן מאיתנו. היא נמצאת עמוק בתוך כל אחד ואחת מאתנו ובכל מקום בבריאה בצורות ובבחינות שונות ומחכה לרגע בו היא תתגלה ותוכל לבוא לידי ביטוי.