פרק מ"א: יוסף פותר את חלומות פרעה

לאחר שנתיים של יוסף בכלא

פרעה חולם שני חלומות פלא,

שבע פרות שמנות נאכלות על ידי שבע רזות

ושבע שבולים בריאות נבלעות על ידי שבע דקות.

מיד כינס פרעה את כל החרטומים

לאף אחד לא היו פתרונים,

ואז נזכר שר המשקים

ביוסף הכלוא בבית שר הטבחים.

ניגש שר המשקים לפרעה לאמור

בכלא יש נער עברי היודע חלומות לפתור,

מיד קרא פרעה ליוסף מן הבור

התגלח, התלבש ויצא אל האור.

סיפר פרעה ליוסף את חלומותיו

הצטנע יוסף: ה' יהיה בעזריו,

שני החלומות הם אחד, הפתרון ברור מאליו

יהיו שבע שנות שָֹבע, ומיד שֶבע שנות רעב.

זה שהחלום הופיע פעמיים

צריך למנות איש חכם לנהל את מצרים,

צריך לקמץ ולאגור מזון

ולהתכונן לקראת שבע שנות הרעבון.

אמר פרעה, מי ממך מתאים לתפקיד

יוסף, אתה תהיה לי לפקיד,

הסיר טבעתו – ליוסף נתנהּ

גם את אסנת נתן לו לאישה.

ליוסף נולדו שני ילדים

מנשה ואפרים – זה מה שנתן לו אלוהים,

והנה הגיעו שנות הרעב

כל מצרים לקנות אוכל – באו אליו.

פרק מ"ב: אחי יוסף יורדים למצרים

גם לכנען הגיע הרעב

יעקב למצרים שלח את בניו,

לכו קנו והביאו מזון

את בנימין לא אשלח – פן יקראנו אסון.

ליוסף הגיעו עשרה אחים

הכיר אותם יוסף – אמר, אתם מרגלים,

לא, אמרו, באנו לקנות מאכלים

לאבינו הזקן, ולו שנים-עשר בנים.

היכן שנים-עשר בנים, יוסף הִקשָה

הרי אתם כאן רק עשרה,

ענו האחים, אחד איננו

והקטן נשאר עם אבינו.

אהה, אמר יוסף, אכן מרגלים אתם

הביאו את הקטן וייאמנו דבריכם,

שמעון יישאר אצלי לעירבון

ואתם קחו לבתיכם אוכל לשבור הרעבון.

התלבטו האחים, מדוע נחשדו

בדבר שכלל לא עשו,

הבינו שבגלל שליוסף התאכזרו

כשזרקו אותו לבור, ולתחנוניו לא שמעו.

באו ליעקב, גילו שכספם הוחזר

אמר יעקב, כל הסיפור מוזר,

קחו עוד כסף, הביאו את שמעון האח

אני את בנימין – לא אשלח.

פרק מ"ג: האחים יורדים שנית למצרים

הרעב היה כבד מאד

ביקש יעקב – הביאו אוכל עוד,

לא נלך, אמרו, בלי בנימין

אמר יהודה, בי תאמין.

הלכו שוב עשרה אחים

התייצבו לפני פרעה, ובידם פעמיים כספים,

ראה יוסף את בנימין – נכמרו רחמיו

נכנס לחדר – בכה, ורחץ את פניו.

יוסף אכל עם האחים

סידר את ישיבתם לפי סדר הגילים,

איש אל רעהו האנשים תמהו

קבלו מתנות, שתו והשתכרו.

פרק מ"ד: יוסף שוב מתנכר לאחיו

בבוקר שולחו האחים, עם אוכל בתיקים

ציווה יוסף להחזיר להם שוב את כל הכספים,

גם ציווה להחביא בתיק בנימין את גביע הכסף

זה הידוע כגביעו של יוסף.

יצאו האחים – ציווה יוסף להשיגם

לבדוק בתיקים היכן הגביע נעלם,

בדקו בתיקים מהבכור עד הקטין

והנה נמצא הגביע בתיקו של בנימין.

אהה, תפסנו אותו, אמרו החיילים

בנימין יישאר עבד, וכל היתר משוחררים,

לא נלך לבד, אמר יהודה

נחזור ליוסף, לבקש סליחה.

יוסף לא אבה לשמוע מילה

רק אחד יהיה לי לעבד, רק הוא חטא,

גנב הגביע לא יהיה בעוכריכם

ואתם חיזרו בשלום אל אביכם.