אאמו"ר [הרש"ב] היה מדליק נרות חנוכה בין מנחה למעריב, ולא היה מדייק בפתח [מקום הנחת החנוכי'] שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. "הנרות הללו" - אחר הדלקת כל הנרות. והיה יושב בסמוך להנרות חצי שעה - לבד מיום ו' ערב-שבת-קודש שלא היה מתעכב חצי שעה - מדייק שידלקו הנרות חמישים מינוט [=דקות] לכל הפחות.
מנחה, נר חנוכה, נר שבת.