יום... כד כסלו
כד כסלו, ערב חנוכה
יום חמישי ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: וישב, חמישי עם פירש"י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: פרק א. תניא... פנים לתורה.
(המשך). ביאור ג' הפסוקים - לכו נרננה - ע"פ מדה ממוצעת, מדת כל אדם [=הבנת אדם ממוצעת]: ביום רביעי, כשאדם מתחיל לחשוב מנין יקח לצרכי השבת, הן במשמעותם הפשוטה, והן באיזה תוכן ימולא השבת על ידו - שהרי כל יהודי הוא בשבת אדם אחר לגמרי [מכל השבוע] - נקלעים למצב רוח של "מרה שחורה", ועל כך העצה: "לכו נרננה", בטחון. כשמגיע יום חמישי, השבת קרובה יותר ועדיין עומדים חסרי-כול, כשהמצב בו שרויים אינו "מרנין" - ברור שיש לעשות משהו; אזי, כשיושבים בליל שישי [הלילה שביו יום חמישי לשישי] ולומדים חסידות - או אז מורגש בנפשו ביום שישי [תוכנם של הפסוקים הבאים בהמשך -] ש"כי אל גדול גו' ומלך גדול גו'". ומתוך תכנים אלו - עושה יהודי את השבת.
במנחה אין אומרים תחנון.