"וימכרו את יוסף לישמעאלים" (בראשית לז,כח) ביוה"כ בתפילת "אלה אזכרה" מובא שעשרת הרוגי מלכות נהרגו על חטא מכירת יוסף, אולם לכאורה מה הקשר עכשיו, למה רק אחרי כ"ך הרבה שנים פתאום עלה הדין על מכירת יוסף?- בגמ' סנהדרין (סח,א) מובא עשרת הרוגי מלכות כעונש על נידויו של ר"א: '..א"ל: למה באתם? א"ל: ללמוד תורה באנו. א"ל: ועד עכשיו למה לא באתם? א"ל: לא היה לנו פנאי. אמר להן: תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן' וכו'. מימלא אפשר שבנידויו של ר"א, שזה היה דבר קשה מאוד שגרם לשיכחה גדולה בהרבה ד"ת, כמו שר"א אמר: 'נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו אמר: אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין. הרבה תורה למדתי והרבה תורה לימדתי. הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים' וכו', כך שמשמע מדבריו שהם אשמים בשכחת תורה בשל נידויו. דבר זה מזכיר את יוסף, שאחיו מכרוהו כעין נידוי, להתרחק ממנו לגמרי, ויוסף למד מיעקב הרבה תורה (בראשית לז,ג- ברש"י) ומימלא במכירתו גרמו להתרחקותם מתורה שלמד מיעקב (רבו). ועוד, מכירת יוסף היתה בשל חלומותיו, שלא התמקדו רק במלכותו במצרים אלא במלכות ישראל (מלכות אפרים) כמו שמביא מרן שר התורה פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצק"ל זיע"א (בתורת המקרא, “וישב"). מימלא כל זמן שהיה קשר למלכות יהודה (בית ראשון, וגם אחריו כל זמן שלא מלכו אחרים) לא עלה העונש על מכירת יוסף, כיון שבאמת יהודה עיקר. ובבית שני כשמלכו החשמונאים (שזה לא מיהודה ולא מיוסף), עדיין כיון שהיו במעלה כעין גאולה, אז לא עלה הדין, אבל מחורבן בית שני שהחל הגלות, אז עלה הדין על גלותו של יוסף, ולכן מאז חל הדין לעונש על מכירת יוסף. (ומה שר"א אמר על מיתתם, אין הכוונה שבשל כך ימותו, אלא שמנודה דומה למת, ולכן דימה אותו אליהם, אבל דינם זה מצד מכירת יוסף. או שנידיו גרם שדווקא הם אלו שהדין יהיה אליהם מבין חכמי הדורות). עוד ניראה, יוסף הוא העומד נגד עשו 'בעא מיניה ר' חלבו מר' שמואל בר נחמני: כתיב (בראשית ל, כה) "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף" וגו' מאי שנא כי אתיליד יוסף? אמר ליה: ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר (עובדיה א, יח) "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש" וגו' (ב"ב קכג,ב). מימלא יוסף קשור לשליטה על עשו. לכן במכירת יוסף היה פגם בהגנה על בנ"י מפני עשו, לכן כשהגיע זמן מלכותו של עשו, אדום (רומי), שאז כוחו של עשו עולה, אז בא לידי ביטוי אותו הפגם ממכירת יוסף, שכך יכל להזיק ביותר לבנ"י, שזה בא לידי ביטוי בהריגת עשרת הרוגי מלכות שהיו גדולי הדור. מימלא לכן אז עלה הדין על מכירת יוסף, כיון שאז היו צריכים את כח יוסף לעזרת בנ"י, ולכן העלתה מידת הדין שיש פגם בהגנה, שמכרו את יוסף, ולכן נענשו אז על מכירת יוסף לההרג כשבטים שהזיקוהו. ואולי אפשר, שאדום היא המלכות האחרונה (והארוכה ביותר) לפני הגאולה, ובגאולה לפני בא משיח בן דוד, יש את משיח בן יוסף שיהרג במלחמה נגד אדום ('..משיח בן יוסף שנהרג'. סוכה נב,א) לכן בדומה לסיום גם בהתחלה יש קשר למוות מאדום (שהתחלה וסיום מגדירים את המכלול, כעין מתחילה ועד סוף, שכך כל מלכות אדום נירצחו יהודים רבים) וזהו במיתתם של עשרת הרוגי מלכות, וקשור ליוסף, שמתו בהקשר לדין על מכירת יוסף. אולי אפשר שיעקב פחד מגלות מצרים שהיה צריך לרדת בשלשלאות של ברזל (כעבד או שבוי) ויוסף הורד כדי לתקן לו את הדרך, ועשו הוא הפך מיעקב 'קסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן, ישבו שתיהן אל תאמן. חרבה קסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן, שנאמר (יחזקאל כו, ב) "אמלאה החרבה" אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו, רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא (בראשית כה, כג) "ולאום מלאום יאמץ" (מגילה ו,א) מימלא זה במהות שבין עשו ויעקב. מימלא כאשר מגיע הזמן של מלכות אדום, שישראל נופלים, אז בא צורך להגן מרשעותו של עשו מלהחריב את בני יעקב ח"ו. לכן אז עלה הקשר לירידה למצרים שיעקב פחד ממנה ויוסף הורד לפניו להקל הגלות. אותו דבר אולי עלה הדין שיהרגו ת"ח גדולים שזה יהיה צרה ובכי לבנ"י (כמו מכירת יוסף ליעקב) ובעקבות זה יקל הדין הקשה מחורבן גמור לבנ"י ח"ו. לכן אז עלה הדין על מכירת יוסף שהיה תחילת הגלות והקלה מהגלות, שכך גם הריגת עשרת הרוגי מלכות היא בתחילת הגלות ומקלה על הגלות לבנ"י. ואולי שבזמן זה התבטלה הנבואה לגמרי ואף רוה"ק ירדה (שבקושי נישאר בת קול ביבנה) וזה קשור לצרת אדום (החל [בנבואה] מחושך יון וממשיך [ברוה"ק] בתהום של אדום) ולכן מזכיר את שיתופו של ה' בשבועת השבטים, שגרם להסרת רוה"ק מיעקב ('"ותחי רוח יעקב"- שרתה עליו שכינה שפירשה ממנו'. רש"י בראשית מה,כז) ולכן עלה אז הדין בהקשר זה.