"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ... וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ".

(בראשית לב, כה-כו)

בתחילת תיאור המאבק של יעקב עם שָרוֹ של עשו, אנו שמים לב לביטוי ייחודי וחשוב: "וַיִּוָתֵר יַעֲקבֹ לְבַדּוֹ", המאבק מתרחש לבד, יעקב עומד לבד ללא שותפים.

המונח 'לבד' מופיע בתורה בכמה מובנים בהקשר לעם ישראל, לפעמים חיובי ולפעמים שלילי:

בברכה של בלעם מופיע - "הֶן עָם לְבָדָד יִּשְכןֹ ובַגּוֹיִּם לֹא יִּתְחַשָב" (במדבר כג, ט).

בברכה של משה בסוף ימיו נאמר - "וַיִּשְכןֹ יִּשְרָאֵל בֶטַח בָדָד עֵין יַעֲקבֹ" (דברים לג, כח).

בשני הפעמים הללו הביטוי מובא במובן חיובי.

הבדידות מופיעה בתנ"ך פעם נוספת במובן שלילי - "אֵיכָה יָשְבָה בָדָד הָעִּיר רַבָתִּי עָם" (איכה א, א).

בין בהיבט השלילי ובין בהיבט החיובי התורה מדגישה את העובדה שעם ישראל הוא בודד. גם בחורבן עם ישראל בודד, וגם כאשר מציינים את עם ישראל לטובה התורה מציינת את בדידותו. הבדידות היא תכונה מאוד יסודית של עם ישראל, והתורה בחרה לציין את התכונה הזו גם במאבק של יעקב בפרשייה שלנו.

מאבקו של יעקב כל הלילה עם שָרוֹ של עשו, מסמל בצורה מיניאטורית את המאבק של ישראל עם אומות העולם. הניסיון של אומות העולם להשמיט את הקרקע מתחת לרגלנו, להביא לנפילתנו, לא הצליח ולא יצליח, כבר אברהם אבינו קיבל את ברכת ה' - "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ... וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (בראשית כב, יז).

אלא שמאמציהם בכל זאת נשאו פרי מוגבל, ע"י הנגיעה בירכו של יעקב אבינו הם הצליחו להחליש את אחיזתנו בקרקע המציאות, בצד החומרי והגופני – "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ".

ממאבק זה יצא אומנם יעקב אבינו כשידו על העליונה, אך מכל מקום בגלל הנגיעה בכף ירכו, נשאר יעקב צולע על ירכו, אחיזתו במציאות נחלשה.

אלא שאין עם ישראל נופל משום חולשתו החומרית: לא חוזקו החומרי הוא המקיים אותו - אלא החוסן הרוחני הוא זה שמעמידו ומקיימו - "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' " (זכריה ד, ו), ויעידו על כך 2000 שנות הגלות.

"אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱ-לֹהֵינוּ נַזְכִּיר" (תהלים כ, ח) - אומנם גם אנו זקוקים לרכב וסוסים, אלא שאנו יודעים להזכיר שם שמים: "בְּשֵׁם ה' אֱ-לֹהֵינוּ נַזְכִּיר" - וזה כוחנו.

ימי החנוכה המתקרבים לא באו אלא להורות לנו יסוד זה - שיסוד קיומנו ברוח ולא בכח, ולכן יכולים מעטים לנצח את הרבים והחלשים את החזקים.

הרב מרדכי גרינברג שליט"א, מתוך האתר "ישיבת כרם ביבנה", www.kby.org.il

הרב חיים סבתו שליט"א, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים", www.ybm.org.il