פרשת לך-לך, על מה נחלקו רועי לוט ורועי אברהם ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת לך- לך , פותחת  את תולדות אבותינו - אברהם יצחק ויעקב והתורה מייחדת לכל תולדות האבות  עשר  פרשיות עד סוף חומש בראשית.

בפרשתנו התורה מתארת גם את לוט- בן אחיו של אברהם ועל פי התנהגותו ניתן ללמוד רבות על אופיו: לראשונה לוט מוזכר בסוף  פרשת  נח: "ואלה תולדות תרח, תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את- לוט" [בראשית י"א, כ"ז]

ובהמשך התורה מתארת: "וייקח תרח את- אברם בנו ואת לוט בן הרן בן- בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו  עד חרן וישבו שם:"

לוט היה אחיינו של אברהם ואברהם אהב אותו מאד והתייחס אליו כאל אח.

בזכות אברהם לוט התעשר כפי שנאמר: "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים: ולא- נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי- היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה- אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

השאלות הן:

א] על מה נחלקו רועי לוט  ורועי אברהם?

ב] מדוע לוט בחר להתיישב  דווקא בכיכר הירדן?

תשובות.

המחלוקת בין רועי אברהם לרועי לוט.

רש"י  מדגיש: כי כל עושרו של  לוט היה בזכות הליכתו עם אברהם.

עיקר הריב נוצר, היות והמרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי  לוט וגם לעדרים של רועי אברהם. מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט:  רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם: כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו [יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי  ליורשו  ומטעם זה - אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.

על טענה זו משיב הכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה  שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה [ על פי מדרש- רבה]

על כן , רועי לוט לא צדקו בדבריהם.

הרמב"ן בנוסף לדברי רש"י  נותן הסבר  נוסף לסיבת המריבה: היות וללוט ואברהם היה רכוש רב- לא נשאה אותם הארץ ורועי לוט נאלצו להכניס את מקניהם לשדות אחרים שלא בבעלותם.

חז"ל  מסבירים את הקשר בין הריב שהתרחש בין שתי הקבוצות- רועי לוט ורועי אברהם  לכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"

התורה מלמדת אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ועלולים לפרש זאת כחולשה ומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.

ה"כלי יקר" מפרש: כי כוונת הכתוב בהזכרת הפריזי  והכנעני- הייתה: להדגיש כי הם היו אומות  גדולות וחיו בשלום ביניהם ללא מריבות – זאת בהשוואה לרועי לוט ואברהם שלא הסתדרו ביניהם  לשבת יחדיו בארץ.

מעניינת במיוחד תגובתו של אברהם אל  לוט: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו"

רש"י  מביא על כך שני פירושים:

א] אנשים אחים- זהו כינוי לאנשים קרובים.

ב] מדרש אגדה: חז"ל  דרשו: שלוט ואברהם נקראו אחים- היות והיה דמיון ביניהם מבחינה חיצונית בפניהם.

לוט ובחירתו בכיכר הירדן.

אברהם מציע פתרון ללוט ליישב את הסכסוך ביניהם:

"הלוא כל- הארץ לפניך הפרד מעלי אם- שמאל ואימינה ואם- הימין ואשמאילה: ויישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני  שחת ה' את- סדום ואת- עמורה כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער: ויבחר לו לוט את-כל- כיכר הירדן וייסע לוט מקדם וייפרדו איש מעל אחיו": [שם י"ג, ח-י"ב]

רש"י מסביר את הצעת אברהם ללוט, הכוונה: שאברהם ישב תמיד בקרבתו של  לוט, בין מימין בין משמאל ואם יזדקק לעזרה, אברהם יבוא לעזרתו ובהמשך אכן אברהם קיים את הבטחתו  וסייע ללוט  כשנשבה במלחמת המלכים, כפי שהכתוב מתאר:

"וישמע אברם כי נשבה אחיו.."[שם י"ד, י"ד]

לוט מתבונן בכיכר עבר הירדן והמקום מוצא חן בעיניו מאד, הוא שם לב כי במקום ישנם נחלי מים רבים וכך יוכל להשקות את השדות ועדריו. המקום היה כה פורה- בדומה לגן עדן שבו היה "כל עץ נחמד למראה וטוב  למאכל"[שם ,ב, ט]

האדמה הייתה פורייה וטובה לזרעים בדומה לארץ מצרים אשר מקבלת את מימיה מהנילוס.

רש"י אומר: על המילים: "בואך צוער- כי הכיכר הזו הכוללת את כל הטוב שבה – הייתה עד העיר צוער, זהו לפי פשוטו.

לפי מדרש אגדה: סיבת בחירתו של לוט את המקום , כיוון שיושבי המקום היו  פרוצים בעברותיהם ולכן החליט לשבת בשכונתם.[כך מבואר במסכת הוריות [דף י:]

לגבי התנתקותו של לוט מאברהם, אומר רש"י: כי לוט עזב את אברהם שהיה במזרח והלך לכיוון מערב- למערבו של אברהם.

ומדרש אגדה: על פי חז"ל, לוט הסיע את עצמו מהקב"ה שקדם לעולם ,כי כאשר נפרד מאברהם אמר: אינני רוצה באברהם ולא באלוקיו.[רא"מ]

לוט הקים אוהלים לו ,לרועיו ולמקנהו עד גבול סדום.

הכתוב מציין כי אנשי סדום היו: "רעים וחטאים"- על כך אומר רש"י: שלושה ביטויים נאמרו על אנשי  סדום:

א]רעים – בגופם

ב] חטאים בממונם[סנהדרין ק"ט]

 ג]"לה' מאד "- למרות שהכירו בבורא עולם-  היו מתכוונים למרוד בו.

ישנו קשר הדוק בין תיאור אנשי סדום והתנהגותם הרעה וכאן הכתוב בא  לדבר בגנותו של לוט שלמרות שידע שבני המקום היו רשעים- הדבר לא הרתיעו וחז"ל לומדים מזה: "ושם רשעים יירקב" [משלי י, ז] והכוונה: כשמזכירים שם רשע  גם מגנים אותו והיות והתורה הזכירה את  סדום באותה נשימה הדגישה שהם היו רעים וחטאים.

עוד מוסיף רש"י :כי כל עוד לוט  היה בקרבתו  של אברהם השכינה פרשה מאברהם, אבל לאחר שנפרד מלוט, השכינה שבה אל אברהם.

רבינו בחיי מדגיש: כי התורה גם באה ללמדנו כי זכותו של אברהם, שלא נפל גורלו במקום של רשעים, אלא במקום של ארץ קדושה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לוט לא היה כלל צדיק , עיקר המחלוקת שפרצה בין רועיו לרועי אברהם הייתה -על רקע רעיית העדר בשדות זרים  ואברהם שהיה צדיק וישר לא הסכים שלוט ייהנה מהגזל, אך בכך שלוט בחר את כיכר עבר הירדן, ניתן להסיק שהוא היה אדם מאד גשמי ועניין הרוחניות ממנו והלאה.

ולעניות דעתי ניתן להגיד עליו- לאור זה שלא נרתע לשבת בקרבת סדום ועמורה החוטאים: "אוי לרשע ואוי לשכנו" או במילים אחרות: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה".

כמו כן, כל עוד לוט הרשע היה בקרבת אברהם ,השכינה הייתה מרוחקת מאבי האומה והיא שבה אליו אך ורק לאחר שלוט נפרד ממנו.

מי ייתן ונלך בדרכו של אברהם אבינו :בתורה, במידות טובות ,בהשכנת שלום ובדרך ארץ.