"ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד" (נחמיה ח,יז). ודאי שאי אפשר לומר כפשט שלא עשו סוכות כל השנים האלו. באים חז"ל ואומרים: 'מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? דכתיב "ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל.. ותהי שמחה גדולה מאד". אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא? אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה... ואידך, דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה ואגין זכותא עלייהו כי סוכה' (ערכין לב,ב). תשובת חז"ל לכאורה תמוה ומנתקת לגמרי מעניין הסוכות.. ראה בהסבר מדהים ועמוק ממרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'תורת השבת והמועד') שמסביר זאת ע"י קישור לדברי הקבלה על סוכות, שמחבר בין עניין א"י וביטול ע"ז לכח סוכות ע"פ הקבלה.. עוד ראה ב'מועדי ישראל' שמביא עוד 3 הסברים עמוקים. וניראה להוסיף ולחבר בין דין סוכות לדברי הגמ', ביטול ע"ז קשור בכפרה על העגל, שהיו במעלה גדולה בקדושה ממתן תורה עד שחטאו בעגל (שהיה חטא ע"ז), וממנו חזרו למעלתם הרגילה (ע"ז ה,א), לכן ניראה שכדי לבטל את כח הע"ז היו צריכים לבטל את כח ע"ז של העגל שמשפיע לכל הדורות. לכן צריך לקשר לכח סוכות, שהם כנגד ענני הכבוד שהיו בזמן המדבר (סוכה יא,ב) שהם קשורים למעמדם עם המשכן, שלכן מובן שענני הכבוד היו מכח אהרן (תענית ט,א) כיון שהוא היה מרכז המשכן (ואף משה קשור למשכן, ולכן כשמת אהרן חזרו בזכות משה) ועניין השכינה באה עם ענני כבוד (כמובא כמה פעמים בתורה, כגון: שמות יט,ט. ובמדבר יב,ה. ועוד..) שהמשכן וענני הכבוד קשורים זה בזה. והמשכן בא בעקבות העגל, שהיה צריך לקבוע מקום לשכינה ולא כמקודם שהיו כמלאכים (כמו שהסביר מרן הגרש"ג זצוק"ל בתורת המקרא, פרשת תרומה) שזהו "וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם" (ויקרא טז,טז) מימלא המשכן הוא תיקון וכפרה לעגל. (ניראה שלכן כה"ג ביוה"כ היה נכנס עם עשן הקטרת כעין ענני הכבוד, לעשות כמעמד המשכן שהוא המשך מתן תורה וכפרה לעגל). ובכלל כל התורה היא נגד הע"ז 'כל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה, וכל הכופר בע"ז כמודה בכל התורה כולה' (ספרי דברים יא,כח) והמשכן היה כהמשך מתן תורה, שה' ציוה את משה מהמשכן מה ללמד את בנ”י למעשה (חגיגה ו). לכן בעניין הסוכות שכנגד ענני הכבוד היה כח נגד הע"ז בעולם. אולי לכן למדו ביר' (ע"ז א,א) שירבעם החטיא את בנ"י בעגלים בסוכות, בזמן ההקהל, כיון שסוכות כנגד המשכן כמו שאמרנו, ובמיוחד זמן ההקהל הוא כמעמד מתן תורה, ולכן אז החטיא בעגלים כמו חטא העגל (שעשה הפוך ממצוות התורה). מימלא בעשיית הסוכות אצל עזרא השפיעו מכח הסוכות לביטול הע"ז מהעולם. ניראה שאף קשור לדעה בקידוש הארץ (אע"פ שחלקו האם קידשו שוב, בכ"ז יש עניין של מעלת קדושת א"י) שא"י היא מקום השכינה בעולם, ולכן דווקא בא"י ע"י השכינה ומעלת שלמות התורה (שבחו"ל כמעלת ציונים בלבד) יכולים לבטל את כח הע"ז. זהו שעשו בכח סוכות עם קישור לעליה לא"י כח קדושה גדול לביטול ע"ז, ודבר זה לא נעשה מימי יהושע שעלו וכבשו את הארץ, ולא ביטלו את הע"ז מהעולם. אולי אפשר שזהו שני חלקים, צד אחד שלנו, וצד שני של הקב"ה שמשלים מעשינו, שכך קשור למחלוקת כנגד מה הסוכות (סוכה יא,ב). לדעת ר"ע שזה כנגד סוכות ממש, זה כנגד קידוש הארץ שנעשה על ידנו. ולדעת ר"א שזה כנגד ענני כבוד, זה כנגד כח ביטול הע"ז שה' נתן לנו ('..בעו רחמי, נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתיב בה אמת' וכו' . סנהדרין סד,א) שזה כהמשך למעשינו לקידוש העולם. עוד ניראה, עזרא היה ראוי לקבל את התורה כמשה ולכן החליף את האותיות של התורה: 'תניא רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא (לא) קדמו משה.. ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב' וכו' (סנהדרין כא,ב). (וישנם כמה הסברים לעניין שינוי הכתב, ראה ב'תורת השבת והמועד' למרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. ואחד מהם הוא) שהכתב שבלוחות היה אשורית אבל לא ראו אותם האנשים, בשל מעלת האותיות האשוריות. ניראה שיש כאן עומק גדול, שעד עזרא הכתב היה ניסתר, בלוחות בארון, כיון שמעלתם היתה רחוקה מאדם והיה צריך לעמול המון כדי להגיע למעלת קידוש שכזו (שהאותיות מקשרות למילות תוכן התורה הקדושה , והאותיות עצמן מאושרות במעלתן) לכן גם החיבור לתורה שזה דרך א"י (שכאן מקום התורה) היה צריך לבא במאמץ גדול שזהו כיבוש בארץ במלחמה. אבל כשחזרו מבבל היו בדרגה נמוכה בשל החטא (שנישאו לנוכריות, שזה פגם במעלת קדושת יחוד בנ”י) ולכן אין כח לילחם אלא ההקדשה נעשתה בחזקה בלבד, ולכן גם אין כח לילחם נגד הע"ז אלא רק מבטלים אותה,ונישארים בדרגה הנמוכה, ולכן יצא אריה של אש מקה"ק שכח הקדושה הגדולה והמעולה ירדה מאוד. ולכן האותיות מתגלות שכביכול אין כח להגיע למעלתן אלא הם מתגלות כאילו חיבור נמוך שכל אחד יכול להתחבר בלי קושי כי מנותק ממנו כח העליון של האותיות, ולכן גם הארון לא היה בבית שני, שחסרו 5 דברים (יומא כא,ב). כדי לעשות זאת צריך את כחו של עזרא שהוא כמשה, שלכן יכול לקשר לתורה ולשכינה ברמה הנמוכה הזו, וזה ע"י כח הסוכות שהם כנגד זמן המדבר שהיה לספיגתנו את התורה (תנחומא "בשלח" סימן א) ולכן בזה עשה את החיבור הכעין חדש הזה לתורה, ברמה הנמוכה. דרך הסוכות שהם תחת כנפי השכינה, כמו במדבר אחרי מתן תורה, כך גם אחרי שיוני האותיות (שהם כמתן תורה מחדש ע”י עזרא) בא ספיגת החיבור הזה לתורה, כמו שבא לידי ביטוי בביטול הע"ז. ולכן זאת לא עשו מימי יהושע, כיון שכל הזמן מהכניסה לארץ אצל יהושע היו בהמשך מדרגת משה , במעלה הגבוה, אבל עכשיו זו דרגה חדשה שלא היתה מעולם עד אז (והמשכו השפיע לזמן החכמים במקום הנביאים שבטלה הנבואה, שזה קשור גם לחיבור מעלת המקדש וכח נגד ע”ז). ניראה שאפשר לומר עוד (בצורה שקרובה לפשט הפשוט) שעשיית הסוכות שכנגדם מצוות סוכה, הם הסוכות שהיו בכניסה לארץ (הרוקח). מימלא כשעשו הקהל השבים מבבל סוכות, הם הרגישו שזה במדוייק ממש כמו הסוכות המקוריות שכנגדם עושים, וזהו "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות" אותם הבאים משבי חו"ל לא"י עשו סוכות בכניסתם לארץ, ממש כמו במדבר שבנ"י יצאו משבי מצרים ועשו בכניסה לארץ סוכות. לכן מאוד שמחו בזה, שהם ממש כמקור, וזהו שמזמן יהושע שניכנסו לארץ לא היה כזו דוגמה לדימוי מושלם עד זמנם. עוד אפשר, שבמשך השנים תמיד היו מביאים כל אחד משדהו וכרמו עצים לסוכה, כי על העצים של השטח הציבורי לא סמכו שלא עבדו בהם ע"ז (אשרה). לכן רק עכשיו עשו סוכות ממה שהביאו מהשטח הציבורי "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב, ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות" (פס' טו-טז). דבר כזה לא נעשה מזמן יהושע, שבאו ולקחו מהשטח הציבורי, ורק אצל יהושע ואצלם עשו ככה, כיון שעדיין לא גדל משלהם מאז שניכנסו לארץ. (ואולי זה נירמז בכך שביטלו את הע"ז..). אולי אפשר שקודם נאמר שרצו להתעצב בר"ה, ולימדו אותם שיש לשמוח ולא להתעצב (ט-יב), שעד אז סברו כגאונים הראשונים שיש לצום בר"ה, ועכשיו שינו לשמחה. לכן שם זה "ולעשות שמחה גדולה" (יב) וכאן זה "ותהי שמחה גדולה מאד" (יז) שבסוכות נאמר במפורש שמחה, ולכן יש לשמוח יותר מר"ה (ולכן בר"ה חלקו ולא בסוכות) ולכן התאמצו לשמוח יותר מהרגיל, שזה לא נעשה מימי יהושע כי היו רגילים לצום בר"ה ולכן שמחו בסוכות ולא התאמצו לשמוח עוד יותר (ומה שנאמר מיהושע, זה משום שהשמחה היא דווקא מכחה של א"י ולכן אין זה חידוש שלא שמחו ביותר לפני יהושע כשניכנסו לארץ). ואולי בסוכות במוצאי שמיטה יש מצוות הקהל, שהמלך היה קורא קטעים מסויימים (ולא קורא ומסביר שאר דברים) וכאן מצאו שיש מצוה "ואשר ישמיעו" (טו) הקהל (אמנם רש"י לא פרש כך, אבל אפשר לומר שלזה הכוונה) ואמנם השמיטה לא נהגה מדאורייתא בזמנם, וגם לא היה מלך, אבל עשו כעין זה (ולכן גם בר”ה עשו בדומה, שלכן על מגדל עץ כבימת עץ שבהקהל), וזהו "ויקרא בספר תורת האלקים" וגו' (יח), (שזה הסבר לדבר שנאמר קודם שעשו אצלם במיוחד. “כי לא עשו.. ויקרא בספר”). שדבר כזה לא נעשה מזמן יהושע, שרק אצל משה היה דבר כזה, שמשה עמד ולימד את הרבים את מצוות התורה לפרטיהם, ולאחריו היו לומדים בקבוצות ולא בכל הקהל, וגם בהקהל היו מקריאים קטעים מסויימים ובלי הסבר מפורט הלכה למעשה, וזהו שעליו נאמר "כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא" ולכן "ותהי שמחה גדולה מאד" בהקשר זה, כמו שהיה בר"ה "וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם" (יב) שהבנתם את דברי התורה גרמה להם לשמחה גדולה, וכך גם כאן קריאתו והסברו של עזרא את דברי התורה הלכה למעשה גרמה לשמחה גדולה, וזהו "כי לא עשו... ותהי שמחה" שזהו הדבר שלא עשו ועכשיו שעשו גרם לשמחה, ואז מספר במה המדובר כאן שזהו "ויקרא בספר תורת האלקים יום ביום" וגו'.