"יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן" (דברים לב, י)

משה רבינו מתאר את תקופת המדבר של עם ישראל בביטוי - "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר". ביטוי זה אינו ברור, הקב"ה לא מצא את בני ישראל במדבר, הוא בחר אותנו הרבה קודם.

רש"י מפרש: "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר" – אותם (את בני ישראל) מצא לו נאמנים בארץ המדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו, מה שלא עשו ישמעאל ועשו...".

הקב"ה גילה את ישראל במדבר, שם התברר שהם מציאה, כי אף אומה ולשון לא הסכימה לקבל את מלכותו. אמנם במצרים הוא מצא אותם פיזית וגאל אותם, אך רק במדבר הובררה נאמנותם הרוחנית שהייתה שונה משאר העמים.

הספרי (דברים שיג, י) הביא משל שלולא אמרוהו רבותינו לא היה ניתן לאומרו:

"משל למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר. הניחוהו חיילותיו במקום הצרות, במקום הגייסות, במקום הלסטים, והלכו להם. נתמנה לו גיבור אחד. אמר לו: אדוני המלך, אל יפול לבך עליך ואל יהי עליך אימה של כלום, חייך שאיני מניחך עד שתיכנס לפלטרים שלך ותישן על מטתך".

הנמשל הוא שהקב"ה ברא את העולם עם הרבה גייסות, עם רבים שמכירים את קיומו. אך לאט לאט החלו לעזוב אותו ולשכוח אותו, וכביכול נשאר הקב"ה לבד בעולם, נשכח שמו, והחלו כולם לעבוד עבודה זרה. רק עם ישראל, כפי שאומר רש"י לעיל, נאמנים היו לקב"ה במדבר בניגוד גמור להלך הרוח של כל העמים האחרים.

מדרש זה מבוסס על ההנחה, שהקב"ה מעוניין שדווקא האדם הוא שימליך אותו. בוודאי שהקב"ה איננו מלך בודד במדבר, אלא היות ורצונו הוא שבני אדם יקבלו את מלכותו בעצמם, אם אין המצב כך נחשב הוא כבודד, כמלך בלי גייסות.

עם ישראל הלך אחרי הקב"ה במדבר בלי לשאול שאלות, עם ילדים קטנים, בלי מזון ובלי מים, תוך שהוא מאמין לחלוטין בקב"ה. בהמשך הדורות אף עמד עם זה בפני רדיפות גזירות והשפלות קשות, ולא עזב את התורה. האם ישנה איזושהי אומה ולשון שהייתה מסכימה לזה? נאמנות עם ישראל במדבר איננה דבר של מה בכך.

זהו לימוד הזכות של הנביא ירמיהו שאומר (ירמיהו ב, ב): "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיךְִ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיךְִ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".

"אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" - הכוונה לתורה: עם ישראל הסכים לקבל על עצמו "אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" - את התורה שזרועה לאווים, איסורים והגבלות רבים, מבלי לבא כלל בטרוניה לבורא עולם.

הרב חיים סבתו, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים", www.ybm.org.il