http://yeladim.org.il/he/

משפחה מלווה" היא משפחה שמוכנה ללוות ולארח ברציפות ולאורך זמן, ילד שמתחנך בפנימייה. ילד שמשפחתו אינה יכולה לטפל בו ולדאוג לצרכיו או ילד שהתייתם. האירוח מתקיים בשישי-שבת אחת לשבועיים, בחגים ובחופשות ארוכות.

הילדים עבורם אנו מחפשים משפחות הינם בטווח הגילאים 8-18, בנים ובנות.

"המשפחה המלווה" יכולה להיות משפחה שיש בה זוג הורים או משפחה חד-הורית; משפחה עם ילדים גדולים או קטנים; משפחה חרדית, דתית, מסורתית או חילונית.

הניסיון מראה שמשפחות צעירות שמטופלות בתינוקות ובילדים קטנים (עד גיל 6 בד"כ) מתקשות להכיל את הקשר לאורך זמן.

"המשפחה המלווה" מאפשרת לילד לחוות משפחתיות, חום ואהבה. תא משפחתי שמעודד ומחזק את הילד ומממש עבורו את חווית המשפחה שכל כך חסרה לו.

ילד שיוצא בקביעות למשפחה מלווה חווה חוויות אישיות ומשפחתיות משמעותיות ולעיתים חדשות ומפנים את דרכי התנהלותה הנורמטיביים והמיטיבים.

הקריטריונים הנדרשים לשמש כמשפחה מלווה:

מאפיינים משפחתיים: דמות הורה משמעותי, ניסיון בגידול ילדים, יציבות במקום המגורים ובתעסוקה, רצון ונכונות של כל בני המשפחה לקחת חלק בתהליך (ילדי המשפחה המלווה מהווים גורם חשוב להצלחתו של האירוח וליכולתו של הילד המתארח להשתלב במשפחה ובסביבה הקרובה) ומקום פיזי... מיטה פנויה, מקום במכונית. נדרשת הבנה שילד/ה נוסף יצטרף ויהיה חלק מהאירועים המשפחתיים וכד'.

כישורים: פניות רגשית ויכולת של בני המשפחה להכיל קשר ולהתמיד בו, מסוגלות הורית להציב גבולות בצד גמישות ופתיחות, יכולת נתינה,  יכולת התמודדות עם מורכבות רגשית.יכולת לשיתוף פעולה עם כלל הגורמים המטפלים בילד/ה.

האם הקשר תמיד מצליח?

יחסי הגומלין המתפתחים בין הילד למשפחה המלווה ובין המשפחה המלווה לילד אינם שונים מכל יחסים בין אנשים. לכן, לצד קשרים שיצליחו להתפתח לקשר משמעותי יהיו גם מקרים שלא יצליחו. אבל, אנחנו, ב"ילדים בסיכוי", מאמינים שלכל ילד מגיעה משפחה, ואנחנו פועלים ללא לאות בשיתוף צוות הפנימייה כדי למצוא את המשפחה המתאימה לילד/ה.

האם הקשר תמיד מצליח? לצערנו לא ומסיבות שונות. לפעמים הילד חוזר בו מהרצון להיות בקשר עם המשפחה המלווה, כי הוא מרגיש שהוא בוגד במשפחתו הביולוגית. לעיתים, המשפחה המלווה בוחרת, מסיבותיה היא, שלא להמשיך בליווי. ולפעמים המשפחה הביולוגית מתנגדת להמשך הסידור.

האם הילד נמצא בקשר עם משפחתו הביולוגית?

מקרב הילדים להם אנחנו מחפשים משפחה מלווה ישנם שנמצאים בקשר טלפוני או שנפגשים עם אחד מהוריהם או מבני משפחתם הקרובה (סבא/סבתא דוד/דודה) וישנם ילדים ללא משפחה כלל  שאין להם עם מי להיות בקשר.

המשפחה המלווה אינה נמצאת בקשר עם המשפחה הביולוגית אולם היא מקבלת מידע ראשוני (תוך חתימה על סודיות) על המשפחה הביולוגית.

ילד שיש לו משפחה ביולוגית אינו יכול לצאת למשפחה מלווה ללא ידיעתה ואישורה של המשפחה הביולוגית.

מה תורמת ההתנדבות למשפחה המלווה?

הלכידות המשפחתית גדלה, הילדים נחשפים לעולמות שלא הכירו. ההתנדבות מסייעת למשפחה ליישם ערכים של נתינה, עזרה, ראיית האחר ועוד.

זוהי, חוויה משפחתית מאתגרת ומלאת סיפוק לכל אחד מבני המשפחה ולמשפחה כולה יחד.

חשוב ביותר!

לכל אורך תהליך ההכרות הבדיקה והליווי, מלווה המשפחה על ידי איש מקצוע שמכיר את הילד. המשפחה אינה לבד, יש לה למי לפנות בכל התייעצות ושאלה.

במידה ומסיבה כלשהי נראה שהליווי לא מתאים למשפחה, רצוי להגיד "לא" כבר בתחילת התהליך, ולא לאחר שהתחיל, על מנת לא לייצר לילד/ה חוויה נוספת של דחייה וכישלון.

לבחינת אפשרות לשמש כמשפחה מלווה, יש לבדוק אם אין הרשעה או עבר פלילי לאחד מבני המשפחה.

משפחה מלווה מבוטחת על ידי הפנימייה.

איך מצטרפים למאגר המשפחות המלוות?

משפחות המעוניינות לשמש כמשפחות מלוות, מוזמנות לפנות אלינו באמצעות מילוי שאלון אינטרנטי זאת על מנת לבדוק האם המשפחה עומדת בקריטריונים הבסיסיים. לאחר קבלת השאלון ובדיקתו המשפחה המלווה מקבלת מכתב על אישור קבלת השאלון. משפחות אלו יוזמנו למפגש, במידה ותמצא התאמה יוכנסו למאגר המשפחות המלוות.

פנימייה הזקוקה למשפחה מלווה לחניכ/ה תכנס למאגר למציאת משפחה שעשויה להתאים לילד/ה עפ"י פרמטרים שונים (גיל, מרחק גאוגרפי וכו'), אז ייווצר קשר בין הפנימייה למשפחה ויתחיל תהליך ההיכרות ובדיקת ההתאמה לילד/ה ספציפיים.

הפנייה למשפחה עשויה לקחת זמן זאת בהתאם לצרכי חניכי הפנימיות הזקוקים למשפחות מלוות.

אנו, ב"ילדים בסיכוי" נשמור על קשר עם המשפחות במאגר באופן פרטני, אזורי וארצי ונהייה כתובת עבורן לאורך התהליך. 

אנא התאזרו בסבלנות כי "כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך).

רוצים להיות משפחה מלווה? מלאו את הטופס הבא:

מחוויות המשפחות המלוות

ענת ברזילי, שחקנית ויוצרת, מלווה נערה

12.2014

אנחנו בקשר עם "ילדים בסיכוי" בשנה וחצי האחרונות, מאז שהחלטנו לתרום על ידי לווי נערת פנימיה שזקוקה לבית. בתוכנית הזו הנערה מגיעה אלינו פעם בשבועיים לשלושה ימים, ובחגים וחופשות, בהם היא מבלה ומשתלבת בחיי משפחתנו. מתפנקת, נעזרת בנו בלימודיה, מקבלת מנת תרבות (הצגות, סרטים או מסעדות) ובעיקר משוחחת איתנו על כל אשר עולה על ליבה.

הקשר עם רוני רכזת המשפחות של ילדים בסיכוי הוא קשר מקסים.רוני שחיברה אותנו לפנימייה ,מתייחסת לדברים בעומק אך גם בקלילות, בלי לנסות לייפות את העתיד או לשכנע. כבר מהמפגש הראשון היא הציגה את הדברים כמו שהם עם הטוב ,אך גם עם הקשיים הצפויים.הידיעה שהיא שם לכל שאלה נותנת הרגשת ביטחון וההתלהבות שלה מכל התקדמות של הילדה משקפת לנו את החשיבות של המעשה שעשינו.

אני אישית מרגישה שהאירוח הזה ממלא אותי בתחושת ערך. אני עושה משהו שתוצאותיו הן למול עיני בכל שבוע. ההשקייה מניבה פרי. השינוי ענק. זה התחיל מהחיוך הראשון של הילדה שאליו הצטרף גם מבע עיניה לעומת המבט החלול שהיה בהן בתחילה. זה המשיך בתוצאות המבחנים והמשיך בשפה שלה שהולכת ומתעשרת ובשאלות שלה מלאות הסקרנו לגבי העולם שסביבה. היא משלימה פערים ואנחנו מרגישים שזכינו לעשות משהו שונה ויחודי ואולי שינינו למישהו את מסלול החיים. מאחלת לעמותה לעשות הרבה חיבורים מוצלחים שמצילים חיי נפש לילד ומספקים את נפשן של המשפחות.

משפחת שטיינברג, פרדס חנה, מלווה תאומים בני 13.5

11.3.2010

"זכינו – אנחנו משפחה מלווה של זוג תאומים בני 13 וחצי, מ ק ס י מ ים!

בפנימייה אשת הקשר שלנו היא בדרך כלל עו"ס, חמודה ואכפתית. אנחנו גם מתקשרים עם אם הבית וגם תקשורת ישירה עם הילדים.

התהליך מרתק – מעצים את כולם. אנחנו במקום, לדעתי, טוב. הילדים מקבלים את פנינו בשמחה, באים ברצון, משתפים ומאפשרים.

היו שיעורים, יש אתגרים ."

משפחת ויינשטיין, חיפה, מלווה ילד בן 7

3.2012

"בדצמבר 2008 קראנו כתבה ב-Ynet בנושא משפחות מלוות. מיד ידענו שאין כאן על מה להתלבט ונרתמנו בלב שלם עם רוח נתינה.

מלאנו טופס, הודענו לילדים על החלטתנו ונדרכנו לתגובה בציפייה. תוך זמן קצר הובהר לנו שזה לא בדיוק הולך בלחיצת כפתור. יש תהליך שצריך לעבור, יש דוגמאות וניסיון מעשי ויש גיבוי מחקרי. הזמינו אותנו לכנס היכרות, פגשנו זוג מארח ועוד אנשים טובים והבנו פתאום שזה לא קורה מהיום למחר. אבל לא ויתרנו.

לאחר מספר חודשים של עדכונים בטלפון ובמייל, ולאחר מיון קפדני, נפגשנו עם הצוות בפנימייה כדי לוודא שמבחינת כולם - זה אכן סופי. הפנמנו כי בסיפור הזה אסור לטעות בסיפור הזה אי אפשר לאכזב.

את יוסי פגשנו לראשונה בפנימייה נסענו לשם יחד עם איתמר שלנו ומתנה מדליקה.

פגשנו ילד שפוף ראש, אשר נסיבות החיים תלשו אותו מהוריו, משפחתו וחלק מאחיו, ילד מופנם וסגור, בקושי הוציא משפט וחצי, מפגש לא קל...

ראינו כי על אף הקושי, גם יוסי חיכה למפגש הזה איתנו, כי כשכולם יוצאים הביתה או למשפחה המלווה משלהם, הוא נשאר בפנימייה. כאן הבנו שבאמת אסור לנו לאכזב אותו אחרי כל מה שעבר.

זה לקח עוד ימים ארוכים ופגישות נוספות, עד שיוסי ביקר אצלנו בבית, נקשר אלינו והתחיל להיפתח.

עברנו איתו את החגים של השנה החדשה, את יום ההולדת שלו בחנוכה, סתם שבתות רגילות, נסיעה למושב, וגם... את המכות שקיבל מילדים גדולים יותר בפנימייה.

החיבור עם יוסי היה מהיר וקל, כאילו נפתח לו הצוהר לעולם החיצוני, עד כדי כך שהיום יוסי נחשב ילד דעתני (ושובב)

נשמע רומנטי? זהו ש... ממש לא. ככל שעוברים הימים, ככל שיוסי הולך ומתבגר הוא מתחיל לעכל את גודל החור שנפער. ילדים עוזבים ובאים, עו"ס וצוות הולכים ובאים בשערי הפנימיה והוא - עדיין שם.

בשנה האחרונה אחיו הקטן נמסר לאימוץ והיה עליו להיפרד גם ממנו, שזה מאוד מבלבל - האם לשמוח בשבילו או לבכות? בעיקר לבכות. ועוד ילדים חדשים מגיעים ועוד חוקים חדשים נכנסים, וזהו. יוסי מחליט לבעוט (תרתי משמע). לבעוט בממסד, במדריכים, בילדים, בכולם. רק לא בנו! אנו שומעים על התנהגות שלא מוכרת אצלנו בבית מיוסי שלנו השקט החייכן והנעים, נחשפים פתאום לילד אחר. האם אנחנו מופתעים? כלל לא.

בעצה מקצועית עם הצוות בפנימיה אנחנו לוקחים צעד נוסף קדימה למעורבות במה שקורה גם מחוץ לאירוח, מגיעים לימי הורים, לפגישות וחיזוקים. בשנה אחרונה מתברר לנו ש"משפחה מלווה" כהגדרתה לסופ"ש וחגים זה לעולם לא מספיק. הסיפור של יוסי הוא מאוד עצוב. הצורך שלו בסביבה מגינה ובטוחה, ילווה אותו לעוד שנים רבות.

ובשביל זה אנחנו כאן.

אז מי אנחנו?

אנחנו משפחה מאוד נורמטיבית, אשר נוסעת במסלול החיים הרגיל עם ירידות ועליות, זוג הורים אשר מגדל ילד וילדה ועוד משוחרר מצה"ל.

עובדים הרבה, אוהבים את הארץ, אוהבים את הבריות אבל בעיקר – אנחנו העורף של יוסי!

השאלות הראשונות שיוסי העז לשאול היו: מה יהיה כשאתגייס לצבא? ומה יקרה אם תעברו דירה? אתם תיקחו ילד אחר? כמובן שלא! אמרנו, אתה יוסי שלנו לנצח, אתה איתנו לתמיד.

משפט אחד שהוא עולם הביטחון הפרטי של ילד אחד מני רבים שעמותת 'ילדים בסיכוי' אספה אליה משפט אחד - שממש לא מסובך לתת"

להיות העורף של יוסי ממלא את כולנו, זו נתינה עם קבלה, זה תמיד דו-סטרי. לעולם לא בכיוון אחד אתה נותן ומקבל, נותן ממש מעט, חום, אהבה ותשומת לב שכל כך חסרים לילד הזה (ולצערנו לעוד הרבה) ומקבל את החיוך הכי מקסים שיש בעולם. 

נוספות בנושא משפחות מלוות לחצו כאן