התחלנו את השנה ביום הדין, בראש השנה. לאחר עשרת ימי תשובה הגענו ליום של התעלות ורוממות רוחנית בעבודת יום הכיפורים. מיד לאחר היום הקדוש התחלנו בבניית הסוכה ובמצוות ארבעת המינים ובמשך כל השבוע האחרון אכלנו בסוכה וקיימנו מצוות ארבעת המינים בשמחה- 'ושמחת בחגך'. מכל הימים הנוראים, אולי היינו מצפים שיום כיפור הוא זה שיסיים את חודש תשרי והוא יהווה את הפתיחה הרוחנית לשנה החדשה. אך דווקא יום שמיני עצרת- שמחת תורה, הוא היום האחרון של חגי תשרי והוא אולי המעצב הרוחני של אישיותנו בשנה הקרובה, הוא זה שאופיו נחקק בזיכרוננו.

שמחת היום של שמחת תורה איננה שמחה של הוללות, של ריקנות. היא שמחה של שלמות אמיתית בתורה שיכולה לבוא בשלמותה ובשיא תפארתה רק לאחר עבודה נכונה וראויה במהלך כל הימים הנוראים. ביום זה מקלפים את כל הקלפיות ומורדים את כל המסכות- רק נפשנו שמחה לפני ה' מתוך הבנה רוחנית שלמה יותר של דבקות אלוקית, לא שמחה שתלויה בדברים גשמיים או בהנאות העולם הזה. שמחה של כל עם ישראל, אלו הקשורים יותר לתורה במהלך השנה ואלו שפחות- לכולם שייכת התורה ועל כן לכולם שייכת השמחה.

השפת אמת (שנת תרמ"ט) מדמה את שבעת ימי חג הסוכות לשבעת ימי הבריאה שבעצם עניינם הוא עולם הטבע- שנברא בימים אלו. אך היום השמיני הוא מעל לעולם הטבע וזהו תפקידם של בני ישראל ביום זה, לעצור את עולם הטבע שלא יפריע לפנימיות התורה להתפשט בעולם, שהרי החומר מסתיר את העולם הרוחני שמחייה את העולם ותפקידנו הוא לקלף את כל אותם קליפות והסתרים ולגלות את פנימיות וחיוּת ה' בתוך הבריאה. והנה העולם שנברא 'בראשית'- נאמר עליו במדרש שנברא בשביל התורה שנקראת ראשית. לכן הבירור של יום שמיני עצרת בשמחת התורה הוא בירור של פנימיות הבריאה. הקרבה הזאת לה' בשמחת תורה זוכים לה מתוך עבודת ימי הסוכות. כאשר בוטחים בה' בכך שעוברים לדירת ארעי ובכך אנו מראים שברצוננו לקבל מאת ה' באמת רק את מה שברצונו לתת לנו, על ידי זה משפיע לנו ה' מברכתו ואיננו נפרדים משכינתו שממלאת חיים את הבריאה. וזה מה שכתוב "ברוך הגבר אשר יבטח בה'- והיה ה' מבטחו"- כאשר האדם שם את כל מבטחו בעולם הזה בה' ומסלק את כל ענייני הגשמיות והם לא המוקד אצלו אלא האדם מבין שה' הוא המחייה את הכול, אז באמת 'והיה ה' מבטחו'- לעולם הבא, כלומר זוכה האדם להנהגה של מעל לעולם הטבע- אף בעולם הזה. זוהי שמחת התורה של שמיני עצרת- ההבנה של תורת ה' המחייה את העולם בחיים של אמת, חיים של נצח ללא גבולות גשמיים. עבודת ה' בהסתר של ימי המעשה לעומת ההארה של שבת, של שמיני עצרת- מעל לעולם הטבע.