חג סוכות- כולם במדרגת צדיק
עברנו את ימי ראש השנה ויום הכיפורים, ימים של דין ומשפט. ביום כיפורים עצמו נטהרנו כולנו לפני ה' מכל העבירות שבידינו וכעת כולנו נמצאים במדרגה אחרת מזו שהיינו קודם לכן. השפת אמת (שנת תרנ"ח) מדגיש שמעמדנו החדש בא לידי ביטוי במצוות המעשיות של חג הסוכות הבא בסמיכות לטהרת יום הכיפורים:
אומר המדרש בבראשית רבה (מא, א): "...מה תמרה וארז יש להן תאוה אף צדיקים יש להן תאוה, ומה היא תאותן הקב"ה...". יום כיפור עם ישראל מגיע כולו למדרגה של צדיק שיש לו תאווה גדולה להקב"ה וכך ביום כיפור אנחנו מגיעים למדרגה גבוהה זו, בזכות התאווה הקיימת כל הזמן אצל הצדיקים ומתעוררת אצל כולנו בעקבות טהרת יום הכיפורים. אנחנו רואים היטב כיצד המון בית ישראל רוצה להתדבק בהקב"ה ביום הכיפורים וזו אותה טהרה אלוקית הנמשכת עלינו מלמעלה. כך גם מיד בסיום הצום רצים המון ישראל לעסוק במצוות בבניית הסוכה שאכן מסמלת את אהבתנו הגדולה לה' עד שאנו מבטלים את דירתנו הקבועה המסמלת את שיא הקביעות הגשמית שלנו בארץ.
חז"ל מרבים לשבח את החוזרים בתשובה שמבקום שהם עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. כך גם במדרש ויקרא רבה נמשל בעל התשובה לשושנה שאם יצא עליה שרה, מיד היא כמושה ואם יצא טל הרי היא פורחת, כך גם בעל התשובה יש לו סיוע מן השמיים לתקן ברגע אחד ללא זמן מרובה כ]י הנדרש אצל הצדיק. אך ודאי שכל אחד היה רוצה לזכות ולעמוד במדרגתו של הצדיק שאינו נופל לעולם ואף שפריחתו היא איטית יותר הרי מדרגתו יציבה וקבועה יותר וכולם שואפים לה. וכך דרשו חז"ל במדרש תנחומא פרשת לך לך: "...למה נמשלו הצדיקים? לתמר ולארז. אתה מוצא שאר אילנות כל זמן שמזקינים נקצצין ונוטעין מנצר שלהן ומיד הן גדילין, והארז והתמר משנקצצין מי יוכל לעלות במקומן אלא א"כ ביגיעה גדולה לשנים הרבה, כך אם אבד צדיק מן העולם מי יוכל לעמוד במקומו מיד, אלא לשנים הרבה לפיכך 'צדיק כתמר יפרח'".
פריחתו ועמידתו של הצדיק אכן אורכת זמן רב, ובאמת רואים זאת בהסתלקותו של צדיק שמתארך הזמן עד שמתגדל צדיק 'היורש' את מקומו, בבחינת 'צדיק כתמר יפרח', כעץ התמר הנגזם, ייקח זמן רב עד שיעלו ענפים חדשים, שלא כפריחת השושנה שלה נמשל החוזר בתשובה כאמור. אך בחג סוכות כולנו נוטלים לולב המסמל את מדרגת הצדיק ומראה שכולנו במדרגת הצדיק הטהור, לאחר טהרתנו ביום כיפור. אנחנו מצליחים בתקופה זו לטפס לשורש קדושת נשמתנו, כפי שקורה גם בשבת עצמה המעלה את נשמתנו למדרגת צדיק. לכן נראה לומר שלא נוטלים לולב בשבת (הרי במזמור שיר ליום השבת נאמר 'צדיק כתמר יפרח') וגם לא בחג ראשון החל בשבת, כיוון שבשבת לבדה הנו מטפסים אל הטהרה, גם ללא הלולב.
לאחר הטהרה ביום כיפור עלינו לנצל היטב את חג הסוכות הנותן לנו הזדמנות יקרה לשבת שבעת ימים בסוכה בפרישות מקביעותינו הגשמית וליטול את הלולב שבו אנו מגיעים עד לשורש הקדושה והצידקות, תהליך שבטבעו לוקח זמן רב יותר, אך דווקא בזמן זה אנחנו מסוגלים לקחת את כל הטבע (ארבעת המינים, סוכה) ולהגיע איתם למדרגות שמעל הטבע.