בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּסְעוּדַת פּוּרִים
"קָשֶׁה לִי לְהִתְרַכֵּז בִּשְׁנֵי דְּבָרִים, גַּם בַּשִּׂיחָה עַצְמָהּ, וְגַם בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַשִּׂיחָה, עִם עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? הַאִם אֶפְגַּע בְּמִישֶׁהוּ? הַאִם אֶגְרֹם צַעַר לִיהוּדִי? לֹא וָלֹא!"

בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, בְּיוֹם הַפּוּרִים, הָיָה מָרָן סוֹעֵד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל חֲתָנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי עַזְרִיאֵל אוֹיֶערְבָּךְ. סְעוּדַת הַפּוּרִים נִמְשְׁכָה שָׁעָה תְּמִימָה אַחַת. בְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה יָשַׁב מָרָן בְּחֶבְרַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּבְמַחֲצִית הַשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת וּנְהִירָה הֲמוֹנִית הֵחֵלָּה. הֲמוֹנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ, לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנָיו שֶׁל מָרָן, לְשַׂמְּחוֹ וְלִשְׂמֹחַ עִמּוֹ.

מִנְהָג זֶה הִתְחַדֵּשׁ אֵצֶל מָרָן בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת. וְאוּלָם, בְּשָׁנִים עָבָרוּ הָיָה מָרָן נוֹהֵג לָשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, וּלְקַבֵּל בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל מְאוֹת מְבִיאֵי מִשְׁלוֹחֵי הַמָּנוֹת.

פַּעַם הִתְעַנְיֵן אֶצְלוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, מַדּוּעַ וְלָמָּה שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ, וּמַדּוּעַ הֶעֱבִיר אֶת סְעוּדַת הַפּוּרִים לְבֵית חֲתָנוֹ, שָׁם קִבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל אוֹרְחָיו בְּמֶשֶׁךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה בִּלְבַד.

וְכָךְ הֱשִׁיבוֹ מָרָן: "אֵינֶנִּי אִישׁ צָעִיר, וּקְצָת קָשֶׁה לִי לָשֶׁבֶת זְמַן רַב לְיַד הַשֻּׁלְחָן".

הַתְּשׁוּבָה נִשְׁמְעָה מוּזָרָה בְּמִקְצָת, שֶׁהֲרֵי מָרָן יָשַׁב כִּמְעַט בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם לְיַד הַשֻּׁלְחָן, רָכוּן עַל גְּמָרָתוֹ הָאֲהוּבָה. מַדּוּעַ, אִם כֵּן, קָשֶׁה לוֹ לָשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחַן הַפּוּרִים בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת?

אֲבָל מָרָן הִסְבִּיר מִיָּד אֶת דְּבָרָיו, בְּהֶסְבֵּר נִפְלָא וּמְיֻחָד.

"בְּיוֹם הַפּוּרִים מַגִּיעִים לָשֶׁבֶת סְבִיב הַשֻּׁלְחָן אֲנָשִׁים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם רַבָּנִים חֲשׁוּבִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְרָאשֵׁי כּוֹלְלִים, אַבְרֵכִים וְדַיָּנִים. וַאֲנִי צָרִיךְ כָּל הַזְּמַן לְחַשְׁבֵּן, כַּמָּה שְׁנִיּוֹת דִּבַּרְתִּי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד".

"וּמַדּוּעַ?" הִמְשִׁיךְ מָרָן בְּהֶסְבֵּרוֹ, "מִשּׁוּם שֶׁאִם אֲדַבֵּר עִם רַב אֶחָד חֲצִי דַּקָּה, וְעִם חֲבֵרוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנִיּוֹת, עָלוּל חֲבֵרוֹ לַחֲשֹׁב שֶׁאֲנִי מְכַבֵּד אוֹתוֹ פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר אֶת הָרִאשׁוֹן. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ, אֲנִי צָרִיךְ לִזְכֹּר כַּמָּה זְמַן הִקְדַּשְׁתִּי לְכָל אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶפְגַּע חָלִילָה אַף בְּאֶחָד".

"קָשֶׁה לִי לְהִתְרַכֵּז בִּשְׁנֵי דְּבָרִים, גַּם בַּשִּׂיחָה עַצְמָהּ, וְגַם בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הַשִּׂיחָה, עִם עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? הַאִם אֶפְגַּע בְּמִישֶׁהוּ? הַאִם אֶגְרֹם צַעַר לִיהוּדִי? לֹא וָלֹא!"

"עָדִיף לִי לִהְיוֹת כָּאן, בְּבַיִת וָגַן, וּלְקַבֵּל אֶת הַצִּבּוּר בְּמֶשֶׁךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּן בִּפְגִיעָה בְּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ...".