"ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה. והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם" (במדבר לג,נה-נו). 'רבי לוי אמר מהכא: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ". רבי חייא אמר מהכא: "והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם" (מגילה יא,א). ר"ל ור"ח פתחו את דרשתם על מגילת אסתר מהפס' בפרשתנו. ומבואר יותר בפתיחא דאסתר רבא (אות ז): 'רַבִּי לֵוִי פָּתַח : "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם”, מְדַבֵּר בְּשָׁאוּל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָ אֶת עֲמָלֵק, אֲמַר לֵיהּ אֲזַלְתְּ זַכָּאָה וַאֲתֵית חַיָּיבָא וְחַסְתְּ עֲלוֹי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג”. וְהָא צִמְחָא קַיָּימָא מִינֵּיהּ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לָכֶם דְּבָרִים קָשִׁים, "לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם”, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה הָמָן, שֶׁאָמַר: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד”, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל כֵּן, הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ'. משמע שמפרש את המקרה של מלחמת שמואל בעמלק שהם היו מיושבי הארץ, שלכן הפס' על הכרתת יושבי הארץ חל גם עליהם. כך גם משמע מדברי רש"י על הפס' “ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק" (שמואל א,טו,ו) '"אל הקיני"- בני יתרו שהיו יושבין במדבר יהודה בנגב ערד, שהלכו אצל יעבץ ללמוד תורה. וערד הוא עמלק הכנעני מלך ערד עמלק היה, שנאמר "יושב הנגב ועמלק יושב בארץ הנגב"'. אולם בפס' הבא נאמר "ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים" (ז) משמע שזה היה באזור מצרים ולא בא"י?- אפשר לומר שאמנם גרו בערד, אלא שכיון שבנ"י באו לילחם איתם הם הוציאו את צבאם לכיון מצרים כדי לערוך שם את הקרבות, ולכן שם הם נפלו. אולם אולי אפשר להעמיד שאמנם בזמן שעלו ממצרים הם גרו בערד ואח"כ הלכו משם, ועוד לפני שהלכו התיישבו בתוכם הקיני. אילו אפילו אפשר לומר, שערד היו כנענים ועמלק היו מעורבים בהם, ולכן "הכנעני מלך ערד" [במדבר כא,א] 'הוא סיחון' [ר"ה ג,א] שזה גם עמלק וגם סיחון, וכיון שנפל סיחון בכיבוש הארץ, אז גם עמלק יצא משם בהמשך והלך לכיון מצרים. אלא שאם נאמר כך, אז מה הקשר בין הפס' על השמדת יושב הארץ לעמלק?- והנה רש"י מפרש בגמ': 'ואם לא תורישו וגו'- אף אלו נענשו על שחמל שאול על עמלק. אעשה לכם- אף אלו כמעט כלו' שאפשר לפרשו שלא לומד שהפס' מדבר על שאול, אלא יש דמיון לשאול, שכמו שמי שלא מקיים את מצוות השמדת העממין בא"י יבוא עונשו בהקשר להם, שזה ".. וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה". בעמלק כיון שלא מחיתם חל בדומה עונש בהקשר להם, שעמלק רצה להשמיד את ישראל 'עמלק, עם שבא ללוק דמן של ישראל ככלב' (תנחומא "כי תצא" סימן ט), ולכן העונש דרכם זה נסיון להשמדת ישראל, כמו שהופיע אצל אסתר. והנה אולי אפשר שיש כאן גם עניין יותר עמוק, שהנה על עמלק נאמר 'רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי אמר: כתוב אחד אומר: "תמחה את זכר עמלק”. וכתוב אחד אומר: "כי מחה אמחה". כיצד יתקיימו שני כתובים אלו? עד שלא פשט ידו בכסא, תמחה. כשפשט ידו בכסא, מחה אמחה. אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא?! אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'”. לפיכך מחה אמחה' (תנחומא שם, יא) יוצא שעמלק קשור בחורבן ירושלים, שבזה עבר מ"תמחה" ל"אמחה", אבל שניהם נאמר לבנ"י בעקבות מלחמת עמלק, לכן ניראה שזה המשך, התחילו במלחמה ביציאת מצרים והתגברו עד כדי חורבן ירושלים. יוצא שכח עמלק קשור עם חורבן ירושלים, מימלא היפוכו הוא כח הקדושה של ירושלים, שהיא הפסגה של א"י. לכן עמלק באו ברפידים 'אחרים אומרים: אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה, ולפיכך עמלק בא עליהם' (תנחומא "בשלח" סימן כה) והתורה וירושלים קשורים "כי מציון תצא תורה" (ישעיה ב,ג), וא"י היא מקום התורה והקדושה בעולם. מימלא ניראה לומר שאילו היו מתחזקים נגד כל יושבי הארץ ומשמידים אותם, שהיו מנקים את א"י מטומאה וממלאים בקדושה, לא היה מקור כח לעמלק להיות חל בעולם, ואף היתה באה הגאולה לעולם. מימלא זהו מה שאומר ר"ל שהפס' שמדבר על מה יקרה אם לא ישמידו את יושבי הארץ, מחיל בתוכו גם מה יקרה מצד עמלק. ובא ר"ח ומדגיש לא רק שיגרם שעמלק ישאר בעולם ויצא צרות, אלא ממש חל בו הפס' “והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם" שהכוונה להשמדה, שלא רק נירמז שיהיה מזה צרות ע"י עמלק, אלא גם נירמז מה יבקש עמלק לעשות, שזהו בקשת המן להשמיד את ישראל, כמו שהיה אמור להיות מול יושבי הארץ. שאי העשיה נגד יושבי הארץ עלה כנגדם בקטגוריה שיענשו מדה כנגד מדה במה שהיו צריכים לעשות להם, להשמידם..

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.