"ברא אלקים" (א, א)

בסיפור מעשה בראשית מוזכרות כמה פעמים לשונות 'ברא' ו'עשה', ובמעשה גן עדן מוזכרת לשון 'יצירה' (בהקשר של יצירת האדם). אם כן, בריאת העולם מתוארת בשלוש לשונות: בריאה, עשייה ויצירה.

לפי הקבלה, יש ארבע עולמות: כל הבריאה מתחילה בעולם האצילות (ראה מלבים על פסוק א, תורה אור אות ב). מעולם האצילות נולד הרעיון-הרצון לברוא את העולם, והבריאה ממשיכה דרך העולמות האחרים לפי הסדר הזה: עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה, עולם העשייה.

מעניין הוא שאצל האדם שהוא 'עולם קטן' מופיעות כל שלוש הלשונות: "ויברא אלקים את האדם" (א, כז); "וייצר ה' אלקים את האדם" (ב, יז); "נעשה אדם בצלמנו" (א, כו), וכן "אעשה לו עזר כנגדו" (ב, יח), וכן "וינחם ה' אלקים כי עשה את האדם... כי נחמתי כי עשיתים" (ו, ו-ז).

רק לשון  "אצילות" חסרה. אפשר למצוא לו רמז, כלהלן:

המלה "אצילות" באה מלשון  "ויאצל", שנאמר אצל משה שהאציל מרוחו לזקנים (במדבר יא, כה). השורש "אצל" קשורה למלה 'צל', שהרי הצל נאצל מהעצם, והעולם הזה הוא כ'צל' לעולם האצילות.

אם כך, אפשר שגם זה גם משמעות הביטוי 'צלם אלקים'. כלומר, 'ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו' (א, כו) משמעותו שהאדם ייעשה על ידי ה'צלם'. מעולם האצילות ­ ה'צלם' (צלם אלקים) ­ יצא הרעיון, הרצון לברוא, והבריאה עצמה התחילה בעולם הבריאה: "ויברא אלקים את האדם בצלמו, בצלם אלקים ברא אותו" (א, כז).

"בצלמו" ­ על ידי מידת ה' שנקראת 'צלם'. מעולם ה'צל', האצילות ירד הרעיון לברוא לעולם הבריאה.

מעניין שיש התאמה בין השימוש בלשונות בריאה, יצירה ועשייה לבין השימוש בשם ה'.

בפרקים העוסקים בבריאת האדם, יש שלושה חלקים שאפשר לסווגם לפי שימוש בשני שמות ה': אלקים, וה' אלקים. מ"בראשית" עד "אשר ברא אלקים לעשות" מופיע רק  השם 'אלקים'. בספור גן עדן מוזכר רק השם 'ה' אלקים', עד "אז הוחל לקרוא בשם ה'" (ד, כו), ואחרי זה מ"אלה תולדות שמים וארץ" (ה, א) עד הולדת נח, שוב מוזכר רק השם 'אלקים [מהולדת נח "ויקרא את שמו נח" (ה, כט)  עד "ונח מצא חן בעיני ה'" (ו, ח) מופיע רק שם ה', אבל בקטע זה לא מדובר ישירות על עצם בריאת האדם, ויש רק התייחסות לבריאתו: 'וינחם ה' כי עשה את האדם... כי נחמתי כי עשיתים' (ו, ו-ז)].

הלשון 'ברא' מופיעה רק כשמופיע השם 'אלקים', ומופיע בשני הקטעים שבו מופיע 'אלקים': 'ויברא אלקים את האדם' (א, כז), וכן "ביום ברא אלקים אדם" (ה, א).

הלשון 'יצר' מופיעה רק בקטע שמופיע בו השם 'ה' אלקים': 'ויצר ה' אלקים את האדם' (ב, ז).

לעומת זאת לשון 'עשייה' מופיעה בצמוד לשני הסוגים של שם ה'.