"ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (א, ב)

ר' אליעזר ור' יהושע נחלקו (במסכת ראש השנה י ע"ב-יא ע"א) האם בניסן נברא העולם או בתשרי נברא העולם.

אפשר לומר שאין מחלוקת בין התנאים, וזאת אם נשים לב שסיפור הבריאה מופיע בתורה כאילו בשתי גרסאות שונות, אחת בפרק א' ואחרת בפרק ב'.

סיפור מעשה בראשית שבפרק א מתאר את המים כקודמים לכל, והיבשה נראית רק ביום השלישי. תאור זה מתאים לתקופת ניסן בארץ ישראל שהיא סוף עונת הגשמים, שבתחילה מכוסה הכל במים, ואח"כ הארץ מתייבשת והדשא מתחיל לצמוח.

הסיפור שבפרק ב, "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות... כי לא המטיר... ואד יעלה מן הארץ והשקה..." (ב, ד-ו), שלפיו המים לא הופיעו בתחילה, מתאר ארץ שהיא בתחילה יבשה בלי מים, ורק אח"כ מתחיל גשם. זה מתאים לתקופת תשרי בארץ ישראל שבה הארץ יבשה לאחר הקיץ.

אם כך שני הצדדים, 'בתשרי נברא העולם' ו'בניסן נברא העולם', מתייחסים לפנים השונים שבסיפור מעשה בראשית, ואינם חולקים או סותרים זה את זה, כשם שבין שני סיפורי הבריאה אין מחלוקת או סתירה.