"את השמים ואת הארץ" (א, א)

הגמרא אומרת: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בנהן שמים וארץ" (ברכות נה ע"א). וכן נאמר בספר יצירה (פרק ג): "כ"ב אותיות... צר  בהם את כל היצור וכל העתיד ליצור". וכן במדרש אותיות דר' עקיבא, נאמר: "אלו כ"ב אותיות... ובשעה שביקש הקב"ה לברוא את העולם, מיד ירדו כולן ועמדו לפני הקב"ה".

אם בריאת העולם נעשתה על ידי אותיות הא-ב, יוצא שבריאת האותיות קדמה לבריאת שמים וארץ.

ר' דוב בער ממזריטש (אור תורה, פרשת בראשית), מסביר בזה את המלים "בראשית ברא אלקים את" - "את" רומז לאותיות מ-א על ת, שהם נבראו לפני הכל.

אפשר להבין את הפסוק ע"פ רעיון זה בדרך אחרת: בתורה הכתיב בדרך כלל חסר ולא מלא, וכך המילה 'אות' תיכתב 'אֹת' בחולם חסר. אם כך, אפשר לקרוא את הפסוק כך: "בראשית ברא א-להים אֹת השמים ואֹת הארץ", ובכתיב מלא: "בראשית ברא א-להים אות השמים ואות הארץ", כלומר שהאותיות נבראו ראשונות.

אפשר להסביר עוד את המלים "אות השמים", על פי מה שנאמר בעירובין צו ע"א, ששבת ותפילין הם "אות", ונאמר בברכות ו ע"א שהקב"ה כביכול מניח תפילין - התפילין של הקב"ה הם "אות השמים".