בפירוש מתוק מדבש על הזוהר הקדוש נאמר כי כל דברי הקב"ה דינם כשבועה.

רבינו הננמ"ח העיד על עצמו שזכה לתכלית היחידה, לפיכך גם לדבריו ולהבטחותיו יש תוקף כלדברי הקב"ה. ידוע שנשמת משה-משיח שהיא גם נשמת רבינו לקחה ערבות על כלליות הנבראים ובפרט על עם ישראל, להחזירם בתשובה שלמה, לכן יש לדברים תוקף של שבועה בשם ה' (!) שבוודאי יתקיימו הדברים. לפיכך יש לפרש את כל פרשת ה"קללות" שבפרשתנו כברכות נשגבות לעם ישראל. כי התורה תורה נצחית, וגם הנאמר בה, לא שייך שיתממש חלילה בטרם נשלם תהליך התשובה של ישראל, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, וגלוי וידוע לפניו שלשנות מעשים לוקח זמן ויגע רב.