שיחת הגר"ח שמואלביץ לש"ק פר' בחוקותי תשכ"ז – מיר
הדברים נרשמו ע"י תלמידו רבי שלמה שטנצל זצ"ל
על יעקב אבינו כתוב וירא יעקב מאד, ואחז"ל עליו הפסוק מחזיק באזני כלב ביום עברה לא ינקה, לכאורה היו לעשיו ד' מאות איש, שכל אחד שלט על ד' מאות איש כלומר נגד צבא של 160 אלף איש, ולמה שלא יפחד ממנו. אלא אחז"ל עשו לדרכו הולך. כלומר כיון שהקב"ה משגיח על האדם מה לו להתחשב אם השונא נמצא כאן או שם. אם הוא קרוב או רחוק. ההתיחסות אליו זוהי היראה מפניו, ועי"ז כאילו מתגרים עם כלב.

הגמרא אומרת שאין גשמים יורדים אלא בכח בעלי אמנה, שבוטחים בהקב"ה וזורעים, הי' מקום לומר שאמונתם זוהי מצוה ובזכות מצוה כה גדולה יורידם גשמים, אולם נראה יותר לומר שבכח בעלי אמנה, כי בזה שהאדם מאמין בה' הוא נותן להקב"ה כח, ובאותו כח שהאדם נותן להקב"ה יורד אליו ואל העולם גשמים.
וכמו-כן במה שהביא תוס' המעשה שכתוב בירושלמי בשנים שהסכימו להנשא, ושאלה היא אותו מי עד השיב לה הבור והערוד עדים, לימים הפר ההתחייבות נשא אחרת והוליד שני ילדים, ילד אחד נפל לבור ומת, וילד שני אכלו הערוד, ולומד ר' חיים, כי בבור האדם נתן להם כח לבור ולערוד להרוג.