האם האלוקים צריך את המצוות שלנו?
כשאנו רוצים להתקרב למישהו או מישהי, אנו רוכשים עבורם מתנה. הבעל משגר לאשתו זר פרחים; הסבתא קונה לנכד צעצוע חדש, והאישה תרכוש לבעלה גאדג'ט אלקטרוני חדש לרגל יום חתונתם.
אך מה בורא העולם צריך? האם הוא צריך את מעשינו? האין הוא כל-יכול, מי שברא את השמיים ואת הארץ ואת כל מיליארדי היצורים השוכנים בה? האם הנחת התפילין, הדלקת נרות השבת או שאר הפעולות הפשוטות כל-כך יכולות לגרום לו נחת רוח?
המדרש בפרשתנו (מדרש רבה, ח) מביא את המשל הבא:
בורא העולם ציווה על בני-ישראל להדליק את המנורה בבית המקדש, והלא עליו נאמר "גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר!"
משל למה הדבר דומה? למלך שאמר לאוהבו: ברצוני לסעוד בביתך.
הלך הידיד והכין סעודה לפי יכולותיו – הציע את שולחנו בפשטות והשתמש במיטב כליו שהיו פשוטים אף הם.
כשהופיעה פמלייתו של המלך, הביאו עמם המשרתים פמוטים מיוחדים עשויים זהב. כשראה ידידו של המלך את הכלים המפוארים, התבייש והחביא את כל הסעודה שהכין.
"מדוע לא התכוננת לבואי?" שאל המלך. "הלא אמרתי לך שאבוא לאכול בביתך."
"התכוננתי גם התכוננתי" השיב הידיד. "אך כשראיתי את הפמוטות המפוארים שהבאת עמך, התביישתי בכליי ובמזון הפשוט שהכנתי... והחבאתי את הכול."
"אם כך הם פני הדברים, לא אשתמש באף דבר שהבאתי מביתי. באהבתך אשתמש רק במה שהכנת אתה!" קרא המלך.
מסיים המדרש:
כך גם הקדוש ברוך הוא – כולו אורה. אך עם זאת הוא בחר שלא להשתמש באורו שלו אלא לבקש מבניו להדליק עבורו מנורה בבית המקדש.
