כיבוס בע"ש במכונת כביסה
עזרא הסופר ובית דינו תיקנו שיהיו מכבסים את הבגדים ביום חמישי בשבת, מפני כבוד השבת, כדי שיהיו פנויים בערב שבת רק לצורכי שבת.
וכתב ב "חזון עובדיה" שכיום המציאות שונה, וזו לשונו
"עתה שהכול מכבסים במכונת כביסה חשמלית ואין צורך לבזבז זמן לכיבוס הבגדים, מותר לכתחילה לכבס אפילו בערב שבת, במכונת כביסה, ודלא כמי שהחמיר בזה, וכן עיקר".
ואולם גם אם תאמר שיש להחמיר ולא לכבס במכונת כביסה בערב שבת- בוודאי יש להקל בשעת הצורך, כגון אם קשה לו לכבס ביום חמישי, או אם שכח ולא כיבס ביום חמישי, וכן יש מקום להקל ולשים במכונת יבוש ביום שישי.
ומכיון שכלל נקוט בידינו ש "בטל הטעם- לא בטל התקנה", אף מי שהכין כבר צרכי שבת- ולכאורה במקרה כזה בטל הטעם- בכל מקרה לא בטלה התקנה, ואסור לו לכבס בערב שבת.
הסרת כתם מהבגד -גם במים- אינה נחשבת לכיבוס, הן לעניין איסור כיבוס בערב שבת, והן לעניין איסור כיבוס בחול המועד ובימי בין המצרים.
מותר לכבס בליל יום שישי, משום שתקנת עזרא הייתה דווקא על יום שישי בבוקר, ולא על ליל שישי, משום שכשם שההכנות לקראת שבת חלות החל מיום שישי בבוקר- כך גם איסור הכבוס לפני שבת חל החל מיום שישי בבוקר.
יש לעיין אם מותר לו לכבס בגדים שאינם לצורך שבת, ונראה שהשאלה תלוייה בהבנת הטעם של איסור כיבוס בערב שבת, אם הטעם הוא משום שיהיו לו בגדים נקיים לשבת, לכן צריך להתחיל כבר מיום חמישי לכבס, אם גמר ביום ששי לכבס את הבגדים שהוא צריך לשבת, לכאורה כבר אין מניעה שיכבס ביום שישי בגדים שאינו צריך לשבת, אולם אם הטעם הוא שיהיו פנויים בערב שבת להכין צרכי שבת- גם אם ביום שישי בבוקר גמר לכבס את כל הבגדים שהוא נצרך לכבוד שבת- אין לו לכבס בגדים שהוא אינו נצרך בהם לשבת, כיון שעליו להכין את שאר צרכי השבת שעדיין נותרו.
ואין לתת לכבס בגדים לעוזרת הבית, אם העוזרת בית היא יהודיה- פשוט שאין ליתן לה לכבס ביום שישי, מכיון שבזה אתה מכשילה, אלא אפילו אם עוזרת הבית היא נכריה- אין ליתן לה לכבס בגדים בערב שבת, כיון שאסור שמישהו מבני הבית יכבס בגדים בערב שבת, וכמו שמצינו לגבי שבת את הדינים של שביתת גוי- נראה שהוא הדין לגבי ערב שבת.
