האם   ישנה   מצווה   לשמוח  בשבת,   כשם שיש  מצווה  כזו  בימים  טובים  ?     יש    מקורות מהם  משמע  שיש  מצווה  לשמוח  בשבת,  ויש  מקורות   מהם  משמע   שאין  מצווה  לשמוח  בשבת,   וניתנו    הסברים  שונים    כיצד  ליישב   את  המקורות    הסותרים    לכאורה.

בספרי   ,  במדבר,  מובאת   דרשה    "וביום  שמחתכם-אילו  שבתות,  רבי  נתן   אומר  אילו  תמידים",   ומשמע    שגם  בשבת   יש   דין  שמחה   כמו    ביו"ט.

כך  משמע  גם במחזור  ויטרי    "שבת  נקרא יום שמחה   דאמרינן בספרי   וביום  שמחתכם-   זו שבת,  משום הכי  חותמים    בשבת   וישמחו    בך  ישראל,   שנקרא  השבת  יום  שמחה.

ברם,  יתכן   שהשמחה   המובאת   במקורות  אילו   אין   פרושה  שמחה   בבשר  ויין,   כמו  בימים  טובים  בהם  עיקר  השמחה  הוא  בבשר  ויין,   כך  מובא   בשו"ת  לב  חיים    סימן  כז,   שהדרשה    "וביום  שמחתכם-אילו    שבתות"-   הכוונה  לשמחה   בשעת  תקיעת  החצוצרות   בקרבנות    שבת.  מבואר  מדבריו   שהשמחה  בשבת   היא  לעניין  התקיעה  בחצוצרות,  ולא  לעניין   אכילת   בשר   ושתית  יין.

וכן  כתב   בשו"ת  בצל החכמה   סימן  סח,  על הדרשה     "וביום  שמחתכם- אילו  שבתות"   אין  הכונה   שיום  השבת   כולו   יום   שמחה,  אלא  רק  השעה  שבה   מקריבים  קורבנות-   זו   עת  שמחה.

והנה,   יש  מקור    נוסף  ממנו  משמע  שהשבת   הוא  יום  שמחה,   הירושלמי    בפרק  ראשון  במסכת  מגילה   אומר   שאין  לעשות  סעודת  פורים  בשבת,   שנא'  לעשות  אותם ימי  משתה  ושמחה,   את  ששמחתו    תלוייה  בבית  דין,   יצא  זה   ששמחתו    בידי  שמים.  וכך  נפסק     להלכה.

ברם,  יש  לדחות   ולומר    שאין   כוונת  הירושלמי  לומר  שבשבת  יש  דין  שמחה,   אלא  משום    שלא     יהיה  ניכרת     שמחת  פורים    בשבת,   כיון    שממילא    שמחים  בשבת,   מתוך  הענג    שבת  והשלוש    סעודות,    ושוב  לא  יהיה  היכר  לשמחה    ולסעודה  בפורים.

וכן  משמע    מדברי  הריטב"א    במגילה    ה, א,  "אם חל פורים בשבת   מאחרים  הסעודה  עד  אחר שבת,  כדי  שתהא  שמחת   פורים ניכרת,  ולא  תתערב   בסעודת  שבת".

אפשר  להוכיח    ממקור  נוסף    שלא  קימת  מצוות  שמחה  בשבת,   הרמ"א    כותב  שנהגו    שלא  ללמוד    בשבת  ערב  תשעה  באב  אחר  חצות,   והקשה  הט"ז-   למה  שיהיה  איסור  ללמוד  תורה    בשעה  כזו,   שאם  אין  איסור      באכילת    בשר  ויין-   למה  יהיה     איסור  בלימוד,    והבכור     שור  כתב  ליישב,   שאכילת  בשר  היא  משום עונג,   ואסור  למנוע  עונג  בשבת,    שנא' וקראת     לשבת ענג,  אבל לימוד  תרה    הוא  משום שמחה,   שנא'  פקודי  ה'  ישרים    משמחי  לב,   ולא  מצינו    שלימוד  תורה    נקרא עונג,   ולא נצטוינו     בשבת  על השמחה,   ולכן  מותר  למנוע    לימוד  תורה    בשבת.    והנה  מכאן  עוד  הוכחה   שלא  קיימת  מצוות  שמחה  בשבת.

ישנם  מקורות    נוספים    המצביעים  על  כך    שלא  קיימת    מצוות  שמחה  בשבת,    בתו'  מו"ק     כג,   בארו מדוע    השבת     עולה  למנין    ימי  אבילות,    ויו"ט-לא,    משום  שביו"ט  יש  דין  שמחה,   ובשבת אין דין  שמחה,     ומבואר אף      ממקור  זה    שאין חיוב     שמחה  בשבת.

המהרי"ל     בסוף  הלכות  יו"ט      כתב     שמותר  להתענות    תענית חלום  בשבת    לפי  שעונג  הוא  לו,   אך  ביו"ט     אסור     משום  שביו"ט  יש     דין     שמחה.

גם    רע"א  כתב    שאין דין  שמחה     בשבת,   וחובת  אכילת פת  ביום  זה  היא  מדין    כבוד  וענג,    ולא  מדין  שמחה.