ימי חול המועד מיועדים לשמחת האדם עם בני ביתו באווירת קדושה ורוממות. הם נקראים (מבחינה מסוימת) "מקראי קודש" ולכן אסור לעבוד בהם כפי שעובדים בימי החול. מקצת המלאכות מותרות בהם ומקצתן אסורות, וחכמים קבעו את העקרונות והפרטים (חגיגה,יח,א) והעושה מלאכה בחוה"מ באיסור, נחשב כמבזה את המועדות שאין לו חלק לעוה"ב (אבות,ג,י"א).

ידועים כמה עקרונות: דבר האבד; צרכי רבים; צורך המועד באופן שאינו מעשה אומן; וכן צורך אוכל נפש, ובכלל זה –צרכי הגוף. משום כך מותרת כל מלאכה לצורך חולה או להגנה ממחלה/צינון וכל צער גופני כגון תיקון שמשה שהתנפצה או תיקון מזגן שהתקלקל בחג, ואי פעולתו גורמת סבל.  

ביזוי המועד מתבטא גם בעשיית מלאכות שאפשר לעשותם לפני או אחרי החג, ובשל הנוחיות והזמן הפנוי –מתוכנן לעשותם בימים הקדושים הללו, ובכלל זה טיפול רפואי שכלל אינו דחוף. לכן אין לקבוע בחול המועד תור לבדיקה תקופתית, כי אינה לתועלת המועד. אמנם כאשר מדובר ברופא מומחה, שאם לא יקבלו את התור שנקבע לחול המועד תאבד האפשרות להיבדק אצל רופא ברמתו, מותר -שהרי זה כדבר האבד.

מי שצריך טיפול או ניתוח בהקדם האפשרי (ללא פיקוח נפש) -ישתדל לקבעו לפני החג. ואם הדבר לא מתאפשר, ויש חשש שעד לאחר החג המצב יחמיר או שבינתיים החולה יסבול, מותר לבצע את הניתוח בחוה"מ.

מותר למי שסובל מכאבי שיניים בחוה"מ ללכת לטפל אצל רופא שיניים, למרות שבפועל הכאבים ייפסקו רק לאחר החג. אבל אסור לעשות טיפולי המשך שאינם מועילים למניעת כאב או הצלת השן. וכן אסור לקבוע תור בחול המועד לצורך יישור שיניים או ניקויים, שהואיל ואין צורך לקיימם דווקא במועד, יש בקיומם זלזול במועד, והרי הוא כמי שמכוון מלאכתו למועד ונמצא מבזה... (שש"כ ב' סו, הערה פח וצב).