המזון הטוב והטבעי עבור התינוק היונק הוא חלב אם. אולם במקרים רבים נזקקים התינוקות, בשלב כזה או אחר, לתחליפים –בין אלה המכילים אבקות חלב פרה, ובין התחליפים על בסיס צמחי המשמש לתינוקות הרגישים לחלב. הרוב המוחלט של התחליפים הללו כשר לפסח, כפי שניתן לראות במדריכי הכשרות ובאתרים המעודכנים לתשע"ה. ככלל יש לציין, שמוצרי מזון תעשייתי מכילים חומרי גלם הכרחיים שמקורם המדויק לא תמיד ידוע, בעיקר חומרים משמרים המאפשרים "חיי מדף" ארוכים, וכן חומרים מְתַחְלְבִים המאפשרים ערבוב בין שומנים למים, וכמובן חומרים לשיפור הטעם. רכיבים אלה עלולים להכיל דגנים או קטניות ולכן צריך וודאות של מאה אחוז כדי להכשירם לפסח. עם זאת, כיון שחובה כיום לציין על המוצר אפשרות של נוכחות כלשהי של גלוטן (ויש על כך פיקוח) קל יותר לשלול חשש חמץ כאשר היצרן פותח ממילא את המוצר גם לרגישי הגלוטן. ואכן משנה לשנה הרשימה הנקייה מחשש חמץ הולכת ומתרחבת, בשל האפשרות שבידי גופי הכשרות להתחקות אחרי כל חומרי הגלם שברכיבי המוצר. כך שבזמננו אין כל צורך להגיע לשאלות של אבקות חשש חמץ לתינוקות.

בחלק מהפורמולות מצוין שהכשרות לאוכלי קטניות, כגון מוצרי נוטרילון או אנפמיל. מותר בשופי להאכילם לתינוקות כי הריהם כחולים וזקנים שהגזרה שנהגו בה אשכנזים וחלק מהספרדים לא חלה עליהם, ובפרט תינוקות שזה מזונם. מה גם שכלל לא בטוח שמדובר במין שהוא בוודאי קטניות כמו אורז ודוחן, אלא במיני צמחים הקרובים לכך ונחלקו הדעות לגביהם (ע"פ המשנ"ב, תנ"ג,סק"ז). עם זאת, למרות שבֶּלַע (טעם) של קטניות אינו פוסל בדיעבד, ומותר לאשכנזים לאכול מאכלים נטולי קטניות שבושלו בכלים שבישלו בהם קטניות (הערת הרב נבנצל "ביצחק יקרא" בשם הגרשז"א) –כאשר מאכילים קטניות לתינוקות , לכתחילה ראוי לייחד לכך כלים מיוחדים ומסומנים.