פרשת תצוה היא אחת מפרשיות התורה  היחידות החל מפרשת שמות שבה לא מוזכר שמו של משה.

יש שהסבירו, היות שפרשת תצוה בשנה פשוטה חלה תמיד בשבוע בו חל ז' אדר, יום פטירתו של משה, בנוסף, חלה בסמיכות לפורים, וכשם שבפורים לא מוזכר שמו של הקב"ה במגילה, כך בפרשת תצוה לא מוזכר שמו של משה.

הסבר נוסף-בפרשת כי תשא משה מבקש "מחני נא מספרך אשר כתבת"  דורשים "ספרך"- הספר העשרים, ופרשת תצוה היא הפרשה ה 20 מתחילת פרשת בראשית,  עדיין אפשר לשאול-הרי פרשת תצוה אירעה  לפני פרשת כי תשא, וכיצד משה רבינו בשעה שכתב את התורה את פרשת תצווה ידע שעתיד להיות חטא העגל ויבקש "מחני נא מספרך"? 

ברם, השאלה לא כל כך קשה, ברור שלא קשה לשיטת הסובר שהתורה חתומה ניתנה, ומשה כתב את התורה רק בשנת ה 40, ובכלל זה אף את פרשת תצווה, אלא אף למאן דאמר שהתורה מגילה מגילה ניתנה-בשנת ה 40 משה חיבר את כל המגילות אחת לשניה והכניס כמה שינויים מתבקשים תוך כדי חיבור המגילות.

הסבר נוסף- פרשתינו היא הפרשה העיקרית בה מסופר על הכהונה ובגדי כהונה, לא מוזכר בה שמו של משה היות שהאדם העיקרי בה הוא אהרן הכהן, התורה רצתה להפריד בין תפקיד הנבואה לתפקיד הכהונה, וזה גם בדרך הזו שמשה לא מוזכר בפרשה, כמו שלהבדיל אלף אלפי הבדלות בימינו יש את העיקרון של הפרדת רשויות.

המשותף לכל ההסברים שהבאנו עד כה הוא שאין קשר ביניהם למועד החל סמוך לפרשת תצווה-פורים, כעת נביא הסבר המקשר בין הפרשה לבין המועד.

כתוב במגילה יג ע"ב "ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד", לכאורה המילים "שבשבעה באדר מת" הם מיותרות, הרי אם משה רבינו מת בשבעה באדר-סימן שחודש אדר אינו חודש עם מזל טוב, והתשובה היא, שאם כל הצער הנורא שיש במיתת צדיקים-יש גם הסתכלות חיובית על כך, משום ש "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם" ואחד ההסברים שניתנו לכך משום שבחייהם היו נתונים בתוך מגבלות של זמן ומקום, ולכן ההשפעה שלהם על עם ישראל הייתה בהתאם, יוצא אם כן שמה שכתוב "בשבעה באדר מת"  לא נכתב לחינם, אלא נכתב לומר שיש צד חיובי בכך, וממילא חודש אדר הוא חודש שיש בו מזל-מצד הדבר החיובי שיש בזה.

ניתן לקשר זאת לפרשת תצווה-בפרשה לא מוזכר שמו של משה,  להראות לנו שיש גם צד חיובי בכך שהצדיק מוסתר ואינו מתגלה.