תובנות בתורה - פרשת בא

י,א: הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו: תובנה: מנהל עובד בצוות ומושפע ממנו. ה' הכביד לא רק את לבו של פרעה אלא גם של עבדיו, אחרת הם היו משפיעים עליו לשחרר את העם מוקדם יותר, ואז ה' לא היה שת על פרעה ועמו את כל האותות שרצה. אכן, העבדים הם אלה שדרבנו את פרעה לפעול, גם בזירוז הגירוש (וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם; י,ז), וגם בחרטה מן הגירוש (וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ; יד,ה).

יא,ב: וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה: תובנה: יש לשמור על כללי צניעות, גם בעניינים כספיים. כאשר משה קבל את השליחות להוציא את העם ממצרים, ה' הבטיח לו (ג,כב) שאישה לבדה תשאל (כלומר תבקש ותדרוש) משכנתה ומגרת ביתה כסף וזהב (שלמעשה נגזלו מן היהודים באמצעות שרי המיסים; א,יא). עתה נראה שאם אישה לבדה תעסוק במלאכת גבייה זאת היא תתקל בבעיות צניעות, כי בבתי השכנות יימצאו גברים שאין להם יותר צאן ובקר, ולכן לא יהיו בשדות אלא בביתם. לכן ה' משנה את הציווי, לכך שגבר ישאל וידרוש את כספו מרעהו הגבר, ואישה תשאל ותדרוש מאישה שכנה ומגרת ביתה.

יב,ו: והיה לכם למשמרת: תובנה: יש להתכונן לקראת החג ולהכין את צרכי החג מבעוד מועד, אך לא להגזים בהכנות, אלא רק במשך חמישה ימים לכל היותר. בעשור לחודש יש לקחת שה, ואז לברר כמה מבני המשפחה יימנו עליו לאכלו בליל היציאה ממצרים, וכמה אוכל הם רגילים לאכול ("במכסת נפשות, איש לפי אכלו"), ואז לשמור ("והיה לכם למשמרת", ולא לפעולות נוספות) את השה המיועד לקרבן עד יום ה – 14 בחודש בין הערביים. כך גם לגבי חג הסוכות, החל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים.

יב,מא: ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים: תובנה: הדברים מתרחשים לפי תוכנית אלוהית, ומיד באותו היום עצמו, בו הגיע הזמן הקצוב לכך מאת ה' ("ויהי מקץ ... בעצם היום הזה"). הביטוי "בעצם היום" מופיע בתורה עשר פעמים (בראשית ז,יג; יז,כג; שמות יב,יז ועוד), ותמיד מורה על 'ממש באותו היום'. ה' מוציא את העם ממצרים ממש באותו יום בו הגיעה העת שתכנן זאת מראש.

יב,מט: תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם: תובנה: נוכרי הגר בארץ ישראל חייב לקבל עליו את חוקי התורה, כולל מילה (פסוק מ"ח), אחרת לא יוכל לגור בארץ ("בתוככם").