"ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל"

  ותשב אותיות תשוב בבחינת (ירמיה ד,א-ב)"אם-תשוב ישראל | נאם- י-הוה אלי תשוב ואם-תסיר שקוציך מפני ולא תנוד: ונשבעת חי- י-הוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו",

באיתן בחינת (תהלים פט,א) "משכיל לאיתן האזרחי" ורבותינו פירשוהו (ב"ב טו.) באברהם אבינו, שהפיץ את אמונת ה' בעולם, וכן עוסק מזמור זה בהפצת האמונה (המוזכרת בו 7 פעמים),

קשתו בחינת שמירת הברית קודש, מקור הברכה והעוז, כפי שכתב אור החיים "יוסף באמצעות צדקו אשר שמר ברית קודש זכה באבן הראשה והוא סוד וצדיק יסוד עולם (משלי י,כה) שנקרא רועה אבן ישראל,

ויפזו לשון מפזז, לשון גיל, שמחה ורינה, בבחינת "עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה",

ידיו בחינת תפלה, זרעי ידיו בחינת פרות תפלותיו. כי התפלה תלויה בשמירת הברית, ומי שזכה לשמירת ברית קודש זכה גם לשלמות התפלה ויכול להנהיג את הקב”ה כרצונו בבחינת "צדיק מושל ביראת א-להים”.

מידי אביר יעקב רבותינו פרשו שזה הקב"ה (רמב"ן,אור החיים,מזרחי ועוד). אביר אותיות בריא, ונראה לומר שבריאות שלמה ואיתנה אפשרית רק כאשר זוכה לביטול מוחלט לקב"ה, כיעקב אבינו ששקול כנגד אברהם ויצחק (ולכן אומרים באבות וא-להי יעקב, ממפרשי התפלה) שמידתו אמת, ושלא היה לו רצון עצמי זולת לקיים בשלמות את רצון הקב"ה. עי"ז זוכה להיכלל בו יתברך בשלמות בבחינות "כמוני ממש", יחידה דיחידה, קב"ה ושכינתיה, וכשם שה' טוב ושלם בשלמות שאין שלמות אחריה כך מתקיים בוודאי בצדיק שכלול בו.

משם רעה אבן ישראל – ממנו ייצא מלך המשיח, בחינת נשמת משה-משיח, בחינת צדיק יסוד עולם, שהרי משיח לשון שיחה, בחינת שלמות התפלה, ולשון שמחה שאפשרית רק אם זך ונקי מפגם הברית, וכידוע צמצם עצמו הקב"ה לשמחת המצוות (ל"מ א-ה) לכן רק אם נאמן בבריתו לקב"ה ומקיים כל מצוותיו כראוי כלול בו בשלמות ועי"ז שמחתו תמידית ושלמה.

משם רעה אבן ישראל סופי תיבות מנהל, ראשי תיבות ירא, ראשי תיבות שניים שבע, בבחינות "שבע שמחות תשביעני”, ו"שבע יפול צדיק וקם" ואין קימה אלא לתפלה, בבחינת ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה, שעל ידי זה עיקר גאולת הנפש והגאולה השלמה.