לכאורה לא מובן מדוע יעקב ביקש את רחל, והרי  היה ידוע ש"לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה" (כט, כו)? ומדוע לבן הסכים לכך? ודחוק לומר שיעקב  לא ידע על המנהג הזה, ולבן רימה אותו בכך שהביע הסכמה כעת, על דעת לחזור בו אח"כ.

נראה שהתכנון היה שיעקב נותן ללבן שבע שנים שבהן תוכל לאה להתחתן לפני רחל, כנהוג, ולכן היה מוכן לדחות את נישואיו עם רחל עד שבע שנים, כדי שלאה תתחתן בינתיים. לאחר שהסתיימו שבע השנים, יעקב חשב שהוא מילא את חלקו בהסכם  אף שלאה לא התחתנה, כיוון שלבן היה אשם בכך שלא ניצל את הזמן להשיא את לאה. אך לבן טען שבכל זאת לא היה אפשר לשאת את הצעירה לפני הבכירה, ולכן, כדי להתחתן עם רחל, יעקב היה חייב לדאוג שהמבוגרת תינשא קודם - ע"י כך שהוא בעצמו יקח אותה לאשה.

[אילו פעלו יעקב ורחל למצוא שידוך ללאה במשך אותן שבע שנות עבודה, כל הבעיה היתה נפתרת, ויעקב היה נושא רק את רחל, והיו נחסכות כל המחלוקת בן בני לאה לבני רחל. אבל למעשה יעקב לא עשה כך, ואף לא שם לב לסבלה ולבדידותה של לאה, מתוך טרדתו עם רחל, עד כדי כך שאף לא הרגיש בחלוף הזמן, כמו שכתוב "ויהיו בעיניו כימים אחדים" (כט, כ)].