"כ ו ח   ה ת פ י ל ה   

ב ט ב י ל ה"!

כל זמן שאדם הראשון טבל, קין לא יכל להרוג את הבל אחיו.

מאת עמנואל ראב"ד

    למרות שאדם וחוה גורשו מגן עדן זמן קצר לפני השבת הראשונה שלהם עלי אדמות, בכל אופן השבת הראשונה הגנה עליהם והמשיכה לתת להם הרגשת גן-עדן. לכבודם השמש לא שקעה בליל שבת הראשון של חייהם, והם לא התנסו בחושך המפחיד. במקום זה, עבר עליהם יום שבת קודש של שלום ושלוה, התרוממות הרוח והשתפכות הנפש, "מעין עולם הבא יום שבת מנוחה"! ומעין פיצוי מועט לגירוש המעליב מגן עדן, דבר שהמריץ את האדם הראשון לבטא ולהביע את רגשותיו ב: "שיר מזמור ליום השבת"! אשר אלפי שנה מאוחר יותר נכתב בספר התהילים של דוד המלך.

[העפר שאדם הראשון נברא ממנו, אסף בורא עולם מסביב לכל העולם, כדי שכאשר אדם ימות ויצטרך להיקבר, לא יהיה מקום בעולם שיוכל לטעון: "אתה לא ממקומנו ואינך יכול להיקבר כאן". אבל ראשו נברא בעיקר מעפר המקום הקדוש של בית המקדש העתידי בירושלים, ולשם הוא גורש בערב שבת].

            במוצאי שבת הראשון של חייהם, אדם וחוה התנסו בפעם הראשונה בשקיעת החמה ובחושך צלמות מפחיד, וחשבו שזה סוף העולם והם הולכים למות. בורא עולם ריחם עליהם וזימן לאדם שני אבני אש, שאפשר לו להצית מדורה, כדי להאיר במקצת את חשכת הלילה. ולכן, כל מוצאי שבת, מיד אחרי צאת השבת, במשך תפלת ה"הבדלה" בין קודש לחול, אנו מברכים את ברכת האש: "בורא מאורי האש" אשר נוצרה בפעם הראשונה, במוצאי שבת הראשון של הבריאה.ברכת תודה על החשיבות והתועלת המרובה של אש מבוקרת ביצירת: אור וחום, אשר בעולם המודרני הוא גם ספק הכוח המניע את גלגלי התעשייה והתנועה.     

מייד בקומו משנתו, ביום ראשון הראשון של חייו, אדם הראשון לא בחר לצאת ביחד עם אשתו חוה, לטיול ביקור וסיור של העולם החדש אשר זה עתה נברא. במקום זה הוא נכנס למקוה מעיין השילוח, במקום העתידי של בנין בית המקדש, בעיר ירושלים, ל-49 יום של טבילות ותפילות.

מדוע? כי רק בבוקר יום ראשון הראשון של חייו, אדם הראשון חש וראה את גודל הנפילה מהביטחון והנוחיות המושלמת של גן עדן, אל הפחד והפחת של הג'ונגל עלי אדמות של העולם הגדול, אשר הוא גן חיות ללא סורגים, בו חיות טורפות, רעבות ומאיימות, סובבות סביבו באופן חופשי וחייו נמצאים בסכנה מתמדת. מיד הוא נזכר ושמע בזיכרונו שוב ושוב את קול ה' המזהיר ומפחיד: "ביום אוכלך את הפרי האסור מות תמות"!   

לכן הוא הבין שכעת הוא לא הזמן המתאים להשקיע במרדף אחרי יופי ותענוגות חיים ריקניים או לטייל בעולם החדש אשר סביבו. הוא הבחין בבהירות שאם הוא רוצה לשרוד, הדרך היחידה לפניו היא החזרה בתשובה, בבכי ותחנונים לבקש סליחה ומחילה מבורא עולם, ולהתחנן בכל כוחו ונפשו שיינתן לו, לחוה אשתו, לילדיו ולעולם כולו הזדמנות שנייה להוכיח את עצמם.   

ההחלטה להיכנס למקוה מעיין השילוח, נבעה מתוך הבחנה של המובן הכפול של הפסוק: "ממעמקים, השם קראתיך"! לא רק שבני אדם נזכרים לקרא אל השם מעומק הצרות בו הם נמצאים, אלא גם: "מעומק מימי המקוה, בו אנו עומדים בעירום וחוסר כל, בו חסר לנו גם את הדבר הבסיסי ביותר: של קצת אויר לנשימה, שבאופן אינסטינקטיבי מקשר את האדם לבורא, ומחייב ענווה מוחלטת. וככל שהאדם נמצא בדרגת ענווה גדולה יותר, כוח התפילה שלו גדול יותר! ולכן, הטבילה במקוה הוא המקום והזמן המתאים ביותר להתקשר לבורא מקרב הלב, ולהתחנן לעזרתו "!

כל אחד מאתנו, הוא המשכו של אדם וחוה, ובוודאי גם אנו עברנו על אותו חטא של חוסר ציות לבורא עולם. ולכן , גם לנו יש את אותה סיבה לחזור בתשובה ולנהוג בדרכו של האדם הראשון.

רבים מהמים סביבו של האדם הראשון בתוך מימי המקוה, היו דמעותיו. בורא עולם, אשר "לעולם אינו נועל את שערי הדמעות", חנן את האדם בחלק מבקשותיו. האזהרה "תמות ביום אוכלך"! נהפכה, במקום יום של 24 שעות של האדם, ליום של בורא עולם שהוא אלף שנות האדם. מכוח התפילה בטבילה, אדם וחוה נועדו לחיות 1000 שנה במקום 24 שעות, אך כל זה במקום לחיות כל זמן שהעולם יהיה קיים, 6000 שנה. אלא שאדם הקדיש 70 שנה משנותיו עבור דוד מלך ישראל, כדי שדוד או מזרעו יהיה מלך המשיח, אשר יתקן את העולם, ויחזירהו למצבו הראשוני לפני החטא. ולכן אדם וחוה חיו רק 930 שנה. המסר: א. חובת כל אדם לתקן את אשר קלקל! ואם אין באפשרותו, חובתו למצוא את האדם אשר יתקן זאת, גם אם על חשבונו! ב. חובת כל אדם לתקן את אשר ניתן לתיקון, גם אם הקלקול נעשה על ידי אחרים.   

אך נגזר על אדם וחוה להפסיד את שני בניהם "ביום אחד", ככתוב: "שניכם ביום אחד"! (בראשית כז:מה תרגום יונתן). [בשבוע הראשון של הבריאה, כל הנבראים נבראו כבוגרים. גם קין והבל נולדו והתבגרו מידית ביום ששי הראשון של הבריאה].

                ביום ה-50 אחרי שגורשו מגן עדן, מיד אחרי שאדם הראשון יצא מטבילותיו ותפילותיו במקוה מעיין השילוח, קין רצח את אחיו הבל ונעלם. באותו יום שני הבנים נעלמו מעיני הוריהם. הבל הרוג וקבור, וקין נענש בנדודים על פני תבל מבלי אמצעי תקשורת עם הוריו. 130 שנה עברו, עד שאדם וחוה הקימו מחדש את משפחתם והמשכם, בלדת בנם השלישי שת. 

                 קיים דמיון בין מות המלך דוד, בגיל 70 והרצח של הבל. דוד המלך ידע שימי חייו עלי אדמות הגיעו לקיצם. אבל הוא גם ידע שמלאך המוות אין בכוחו לקחת את נשמתו כל זמן שכל כולו עסוק בתפילה ובלימוד התורה. לכן מלאך המוות עשה רעש מוזר מחוץ לחדר שדוד המלך היה מתפלל ולומד בכל כוחו, ביום השבת האחרון של חייו, כדי להסיח את דעתו של דוד. וברגע שדוד המלך הפסיק את תפילותיו ולימודו ויצא החוצה כדי לראות מה קרה, התאפשר למלאך המוות לקחת את נשמתו והוא מת. בדומה לכך, כל זמן שאדם הראשון היה טובל ומתפלל במקוה מעיין השילוח, מלאך המוות לא היה יכול לקחת את נשמתו של בנו הבל, כחלק מהעונש שנגזר עליהם על אכילת ה"פרי האסור" של "עץ הדעת"! ורק למחרת היום שבו אדם הראשון יצא מהטבילה במקוה, קין הצליח לרצוח את הבל אחיו, וגם הוא נעלם מעיני הוריו. דבר זה מייצג את כוח תפילת הלב בזמן הטבילה במקוה!(בראשית ג:כג, יונתן בן עוזיאל כז:מה, רבה ד:כב, פרקי דרבי אליעזר י"ד, כ', שבת ל, תהילים צ:ד,י, קל:א ).

"כוח התפילה בטבילה", מאמר בעל עוצמה וללא בעיית רגישות, מפיץ אור יקרות על נושא המקוה, ומעניין במיוחד גם לגברים. הוא בוודאי יניע גברים רבים להתחיל לטבול במקוה כדי לעזור להם להתקשר לבורא ולבקש את עזרתו לפתור את בעיותיהם, ואין אדם עלי אדמות שאיננו מלא בבעיות. והניסיון מראה כאשר הבעלים טובלים במקוה, לא מצוי שנשותיהן לא תאמצנה את מצוות הטבילה לעצמן. ולכן מאמר זה משמש אמצעי בלתי ישיר אך יעיל לחזק משפחות רבות לאמץ חיי משפחה המבוססים על מצוות טהרה וקדושה, ומקדמים את המטרה של "חינוך מקוה לכל יהודי".

    אנא הפיצו את המאמר בדפוס או בדואר אלקטרוני! הנושא איננו רגיש ומאפשר פרסום טהרת וקדושת המשפחה לציבור הרחב, ולקרב את ליבן של ישראל לאבינו שבשמים. הצטרף, ארגן ו/או תמוך בוועדות קהילתיות לחינוך מקוה לכל יהודי, בעירך ו/או בפעילות גלובאלית. "נרות שבת מדוע גם באור חשמל"? "מקוה בבית הלבן"! ראה: תוצאות מופלאות, ותמיכת גדולי הדור.

     חומר חינוכי מקוה: מאלף, מרשים, מרומם, משכנע, מקרב ומחזק, הרצאות, הקדשות ותרומות: "מקוה-תקוה", שמעי'ה 20, ד.5, בני-ברק 5132703, מאת  עמנואל ראב"ד, מייל ravad@mikvatikva.orgw.mikva-lamali.org  י"ז מנחםאב תשע"ד - (13.8.014).

The children of Adam & Chava - Ka'yin & Hevel, could not have been lost on the same day, as long as Adam prayed in the Mikva!

"The Power of Prayer in the Mikva!"

by Rabbi Imanuel Ravad - עמנואל ראב"ד

Adam and Chava, even though they were expelled from the Garden of Eden shortly before their first Shabbat, the Shabbat still protected their lives. In their honor, the sun did not set that first (Friday)-Shabbat-night of Creation, and they did not experience the frightening darkness. Instead, they passed a most inspiring holy and peaceful Shabbat day, which served as a minor recompense for the insulting expulsion, and moved Adam to express and write the: "Psalm song for the Shabbat day!" Which thousands of years later was incorporated in King's David book of Tehilim (92). [Adam was created from dust that G-d did assemble from all around the world, in order that after a man's death no place will be able to reject his burial, saying: "You do not belong here!" However his head was formed from Yerushalayim's Holy Temple future earth, and he was expelled back there, late Friday afternoon,(Breshit 3:23)].

At the exit of their first Shabbat, Adam and Chava experienced the first sunset of their lives, followed with a frightening darkness. They thought it's the end of the world and that they are at the verge of dying. G-d, in His mercy, showed Adam two "fire stones," which enabled him to make a bonfire and dispel a little of the darkness. Therefore, every Saturday night, right after the exit of the Shabbat, during the "Havdalah" - "Distinction" prayer, we bless the "Creation of the Light of the Fire" that was created for the first time on the first Saturday night of Creation. Blessing the important benefits of controlled fire, in producing of light and heat, which in our modern world is also the power supplier that moves the industry and transportation wheels.

Upon awakening, on the first Sunday of his life, Adam, did not choose to go, together with his wife Chava, for a Sight-Seeing tour of their newly created world. Instead, he entered the Shilo'ach Spring Mikva where Yerushalayim would later be built, for 49 days of immersions and prayers. Why?

On the first Sunday morning of his life, Adam realized his fall from the safety and all-encompassing comfort of the Garden of Eden to the frightening jungle of the rest of the world, a bar-less zoo, where hungry and menacing wild beasts freely roamed around h­­­­­im and did put him in constant danger. At the same time, he remembered the voice of G-d warning him: "The day you will eat the forbidden fruit you will die!"

He understood that this was no time to become absorbed in an empty search for beauty or wonder in the newly created world around him. He clearly realized that if he wanted to survive, his only recourse was atonement, to cry and implore for G-d's forgiveness and to beseech the Almighty for a second chance for himself, Chava, their children and the world.           

He entered the Shilo'ach spring Mikva, due to his understanding the double meaning of the verse: "Mi'ma'amakim Kra'a'ticha Hashem!" = "Out of the depth I called you O' G-d!" Not only when we are in the depths of our problems, we remember to call our Creator, but also: "Out of the depth of the Mikva, when and where we stand bare from clothing and possessions, lacking even the most basics - air for breathing, then we may reach the highest degree of humility that empowers us to connect to our Creator and beseech for His help!" Each one of us is the continuation of Adam and Chava, and most probably did commit the same sin of disobeying G-d's commandments. Therefore we have the same reasons to think and act similarly to Adam.

          Much of the waters around him were from his own tears. G-d, for whom the "Gates of tears are never locked" has granted only part of Adam's requests. In spite of the warning: "The day you will eat... you will die!" G-d did commute the punishment from Adam & Chava's death during the same of a human's day of 24 hours, to the same of G-d's day, which is equivalent to a thousand of human years. However, Adam has granted 70 years of his life - the normal future length of a human beings life, to King David, who will become the Maschi'ach who will solve the world's problems that were created by Adam and Chava's sin. Since the fixing of the problems must be done on the account of the one who has created the problems. Therefore Adam and Chava lived only 930 years, instead of as long as the world will exist: 6000 years. This explains also the power and strength of King David, turning instantly from a shepherd to a King-Maschi'ach, writing the Tehilim etc., since King David was part of Adam's life which was fashioned by G-d's own fingers. Therefore, the first seven years of King David's Kingdom, 10% of his life, he reigned in Heveron, near Adam's grave in order to give honor and credit to Adam, since David is part of Adam's life. More about Adam's life see essay: Hevron Secrets, by Imanuel Ravad.

        However, it was also decreed that Adam and Chava would lose both of their sons on the same day. [During the first week of Creation, all creatures have been created mature. Ka'yin and Hevel too, have been born and matured instantly, on the first Friday of Creation].

     On the 50th day after being expelled from the Garden of Eden, just after Adam emerged from his immersions and prayers in the Shiloach spring Mikva, Kayin murdered his brother Hevel, and was banished. On that day, both sons vanished from their parents' sight. Hevel killed and buried and Ka'yin was punished to wander across the face of the Earth, with no means of communicating with his parents. It took 130 years for Adam and Chava to reconstitute their family with the birth of their 3rd son, Shet.

         There is a similarity between the death of King David, at the age of 70 and the murder of Hevel. King David was aware that his appointed time on this Earth was up. But he also knew that the angel of death was powerless to take his soul away as long as he remained totally immersed in praying and learning Torah. Therefore, the angel of death made a strange noise to create a distraction outside the room where King David was learning and praying, and when he stopped his prayers and learning for a moment and went outside to see what had happened, his soul was taken by the angel and he died. Likewise, as long as Adam was immersing and praying in the Mikva, the angel of death was unable to take the life of Hevel, his son, as part of the decreed punishment for the sin of eating "The Forbidden Fruit" of the "Tree of Knowledge." This demonstrates "The Power of Prayer of the heart during immersions in the Mikva!" (Breshit 3:23, 27:45 Yonatan Ben-Uziel, Raba 22:4, Pirkai d'Rabi Eli'ezer 20,14,Shabbat 30,Tehilim 90:4-9, 130:1).

     The article: "The Power of Prayer in the Mikva," is a powerful and non-sensitive treatment of the Mikva, of particular interest to men. It will certainly encourage many men to begin using the Mikva as a way to help them connect to The Creator and beseech Him to solve their problems. Experience shows that once husbands immerse in a Mikva, there is seldom if any problem with getting their wives to adopt the observance of Mikva for themselves. Therefore, this article serves as an effective indirect means to encourage families to adopt a life based upon purity and sanctity laws, promoting our goal of: "Mikva Education For Every Jew!" Therefore, we implore you to copy and distribute or link by email, this non-sensitive article to the Broader Jewish Community. Since it is non-sensitive in its approach, it is ideal for the promotion of "Family Purity and Sanctity laws" and link the heart of our people to our Father in Heaven. This task is not easy to achieve alone. We therefore also urge you to create and/or join local committees to bring the Mikva message to every Jew in your city and globally. Promote & Support: MikvaTikva!

See: Why light Holy Shabbat Candles in Addition to electric lights?

 "Mikva in the White House" our "Stunning Results!" "Air-Force should precede Infantry!" and endorsements of our Rabbinic leadership. Please visit our site: www.mikva-whyme.org, which contains over 100 Mikva essays in Hebrew and English. Email:ravad@mikvatikva.org. USA: 1360-44 St. Brooklyn, NY 11219, Israel: Shmaya 20, Apt. 5, Bnai Berak 51327, 16 Av 5771 - (8.16.011).