פסח ופורים:

ראש השנה

ראש השנה על פי התורה הקדושה הוא ב-א בניסן. באמצע הדרך בין פורים לפסח.

השנה בתפיסה ישרה

אם נחשוב על השנה בצורה ישרה- כמו גוף, פסח יהיה הראש ופורים יהיה הרגלים. השתלשלות האור בצורה ישרה מתחילה באור מקיף שאנו מקבלים בחג הפסח, לאחר מכן, בחג השבועות, ביום החמישים (המספר 50 מסמל את ספירת בינה) של ספירת העומר, נתפס חלק מהאור במוחנו, אז משתלשל האור אל  הדעת של השנה שהוא חגי תשרי (עד יום כיפור בעבודת רצוא וסוכות בעבודת שוב) ויורד לשני החגים שאנו חוגגים בחול- חנוכה ופורים, בהם האור יורד גם לעולם החול, לעולם המעשה שלנו.

העבודה בתפיסת היושר נקראת רב

עבודת היושר בעולם נקראת רב, משום שהיא ערכית, יש בה גבוה יותר ונמוך יותר, יש רב ויש מעט, יש רב ויש תלמיד.

עבודת איה מקום כבודו היא עבודה בתפיסת היושר

מתוך שתי העבודות של גילוי ה',  העבודה ביושר היא עבודת איה מקום כבודו, משום שעבודה זו דורשת התקדמות תמידית וההתקדמות שייכת רק בתפיסת יושר, כאשר יש פחות ויותר.

פסח הוא ראש השנה ועבודתו היא עבודה של דרי מעלה

פסח הוא הראש, כלומר, דרי מעלה, ולכן עבודתו היא עבודת דרי מעלה, עבודת איה מקום כבודו.

פסח הוא ראש השנה ובו מתקנים רב ניצוצות

העבודה של דרי מעלה היא אותה עבודה בתפיסת היושר שנקראת רב. ואכן אנחנו יודעים שבמצרים מתקנים ישראל רב ניצוצות מתוך רפח הניצוצות שנפלו לקליפות ולכן יעקב מבקש מבניו בשנות הרעב שירדו למצרים לשבר בר כי יש שבר במצרים .

פסח הוא ראש השנה ויש להקפיד בו על לא תוסיף

כמו כן מאחר שפסח שהוא הראש, כלומר שייך לדרי מעלה, יש להקפיד על הציווי לא תוסיף ולכן יש הקפדה גדולה לא להפוך את האות ה' לאות ח', מצה לחמץ.

פורים הוא רגלי השנה

פורים, לעומת פסח, נמצא בסוף השנה, הוא מסמל את הרגלים של השנה.

עניינו של פורים הוא המלחמה בעמלק.

כשאנחנו פוגשים את עמלק כאשר הוא תוקף את בני ישראל בלכתם במדבר, הוא מזנב אחרי מחנות בני ישראל, אחרי השבט המאסף, שבט דן. כך גם במהלך השנה, עיקר המלחמה בעמלק היא בחודש האחרון, המאסף של השנה, בפורים. כמו כן בפעם הראשונה תוקף עמלק את ישראל כששהו ברפידים- מקום בו רפו ידיהם של ישראל מהתורה, מקום שמסמל ירידה רוחנית. גם מבחינת השתלשלות האור במהלך השנה פורים הוא החג בו האור מגיע נמוך ביותר- החג נחגג בחול, בסעודה ושתיה, ובחוסר דעת.

בפורים שהוא רגלי השנה העבודה היא של דרי מטה

בפורים העבודה היא של הרגליים של השנה, עבודה בירידה רוחנית, כלומר עבודה של דרי מטה שהיא עבודת מלא כל הארץ כבודו.  המילים "את כל אשר קרהו" מופיעות פעמיים במגילה בשתי נקודות מפנה חשובות. בפעם הראשונה מייד לאחר גזירת המן מגיד מרדכי לשליחה של אסתר "את כל אשר קרהו"- עבודת הכל מאוימת ע"י ה-קר שהיא גריעת והוספת המן-עמלק. בפעם השניה עם תחילת תהליך הישועה, מיד לאחר שהמן מרכיב את מרדכי על הסוס מספר המן לאשתו ולכל אוהביו "את כל אשר קרהו" שם מציינים חז"ל "קרהו בן בנו של קרהו" ובכך מקשרים את המן לעמלק.

 בפורים שהוא רגלי השנה יש תיקון של פו ניצוצות

בהופעה הראשונה של עמלק ההתגברות על עמלק מביאה את העם היישר לאחדות ולמתן תורה, וכמו שכתוב: "ויסעו מרפידים (כאמור, המקום בו נלחמו עם עמלק) ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר ומשה עלה אל הא-לקים...".  בפסוק זה נרמז כי משה מתקן את שאר פו הניצוצות מרפ"ח הניצוצות שנפלו,  86 ניצוצות כגימטריה הא-לקים (כאמור רב ניצוצות תוקנו במצרים ע"י ישראל). בפורים יש תיקון מקביל שהפעם נעשה ע"י העם. בעוד שבקבלת בתורה הראשונה כתוב מיד לפני שמשה עולה על האלוקים שבני ישראל חנו נגד ההר ומזה לומדים שה' כפה עליהם הר כגיגית, בפורים מקבלים עליהם העם את התורה ברצון. עבודת הכל היא העבודה של הרצונות דקדושה שהם אותן נקודות טובות שהאדם מוצא בעצמו ובכל יהודי.

פורים הוא רגלי השנה ויש להקפיד בו על לא תגרע

מכיוון שהעבודה של פורים היא עבודה של דרי מטה הציווי הוא של לא תגרע ולכן אותיות חודש אד"ר הן אות ד' שיש להיזהר שלא תהפוך לאות ר' ע"י השמטת הקוץ ממנה שמסמל את ספירת הכתר שהיא פל"א עליון. האות שמסמלת את ספירת הכתר היא האות א' (אל"ף אותיות פל"א).

העבודה בפורים היא בתפיסת העיגול שמאפשרת את ה"ונהפוך הוא"

עבודת הכל, בניגוד לעבודת האיה מקום כבודו היא עבודה עגולה. עבודה בה כולם קרובים לה' באותה מידה- כמו נקודות במעגל שמרחקם ממרכז המעגל תמיד שווה. לכן גם במגילה יש הרבה דברים שקשורים בעיגול: מגילה מלשון עיגול, אחשוורוש שמולך מהודו ועד כוש- בעיגול סביב כל העולם, המשתה שמתקיים במשך 180 יום כמו המעלות של חצי עיגול, ובגימטריה 180 הם קף כמו היקף- מקיף סובב, ישנה טבעת המלך, התייחסות מיוחדת לערים מוקפות חומה, וכן הלאה. אותה עבודה עגולה היא שמחברת את רגלי השנה- פורים לראש השנה- פסח כמו חבל בעל שתי קצוות שמתחברים זה לזה  לעיגול המשכי. בתפיסה העיגולית שני הקצוות נקראים ראש, וכמו שתאריך ל' של החודש נחשב גם הוא לראש חודש, וכך מה שהיה קודם רגלים הופך לראש. זהו עניין ה"ונהפוך הוא", הרגלים שהופכות לראש.

הארת האור בתפיסת העיגול

ברמת האור- אותו האור של ספירת הכתר שמתגלה בעבודת הכל, האור של דרי מטה, הוא האור המקיף שמתגלה בפסח.