"וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ" (בראשית כה, כד)

שני סוגי התמודדות לעם היהודי: התמודדות עם צאצאי ישמעאל והתמודדות עם צאצאי עשו:

א. שני בנים לאברהם אבינו - יצחק וישמעאל. על ישמעאל נאמר (בראשית טז, יב): "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ".

ב. שני בנים ליצחק אבינו - יעקב ועשו, שנולדו שניהם בכרס אחת (בראשית כה, כד): "וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ".

היחסים בין עשו ויעקב, והשוואתם ליחס שבין יצחק וישמעאל עשויים ללמד על ההתמודדויות של ימינו עם אומות העולם. חילוק זה בין עשו וישמעאל נכון גם היום יותר מתמיד. תולדותיהם של שני אלו - ישמעאל ועשו, יוצרים עבורנו איום, כל אחד מצדו ועניינו.

אך קשה צביעותו של עשו מפראותו של ישמעאל. 

בני ישמעאל, שהאומות הערביות הם בני בניו, עומדים עלינו לכלותינו. "ידם בכל" - בחגורות נפץ, בפיגועי ירי ובטילים להשמדה המונית. אולם, בני בניו של עשו, שהם בהכללה החלק הנוצרי ה'נאור' של העולם יוצאי תרבות המערב - הם כביכול תאומים שלנו, בני אותה הבטן. אנו מרשים לעצמנו להדמות להם, להתלבש כמותם, לצרוך את אותה התרבות המקולקלת כמותם ומכך מגיעים אנו גם לחשוב כמוהם.

אם כן, מי מסוכן יותר עבורנו: ישמעאל הבא בפה מלא לגרשנו מארצנו, או עשו הגורם לנו להתבוללות עצומה בתפוצות, וכאן בארץ ישראל הקדושה, אחרי שסוף סוף יצאנו מהגלות הארוכה - בא הוא ומכניס את הגלות ואת חוקי הגויים אל תוכנו פנימה. לצערנו, צריך היום להיות אמיץ כדי לומר בגאון - איננו עם ככל העמים. כמה מאמץ וכמה כוחות זקוק היהודי הפשוט, החשוף לתרבות המערבית, כדי לאכול את הטוב שבה ולזרוק את הפסולת.

דרך ארוכה עברנו ואין אנו יודעים עוד כמה לפנינו אך 'עם הנצח' אינו מפחד מדרך ארוכה, נמשיך אנו בדרכנו הארוכה ולא נרתע מכל לחצים והשפעות זרות, עד אשר תבוא השעה שיתקיים בנו "ועלו מושיעים לשפוט את הר עשו - והיתה לד' המלוכה". 

מאת: הרב יוסי שטרן, ראש ישיבת ההסדר עכו - www.yakko.co.il