הפנים האמתיות של היצה"ר
"וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל-בלעם וידברו אליו דברי בלק"
תכלית היצר הרע ופיתוייו "ולכה-נא קבה לי את העם הזה". וכיוון והקב"ה אוריתא וישראל חד הם, הפוגע או המזלזל בעם-ה' כעושה זאת ח"ו להשכינה. ולתכלית זו הכל כדאי לסיטרא אחרא שעיקר כחה בהבטחת אושר ושמחה מדומים כדכתיב "וכל אשר תאמר אלי אעשה" וכן הבטחה שקרית וכוזבת לספק את תאוות הכבוד "כי כבד אכבדך מאד". וכל עוד ואינו אדם, שוגה ומתאווה מאוד להנ"ל ורק ע"י שמירת הברית ושלום-בית יוכל להתרפא מצרכים ותאוות אלו כי "אתם קרויים אדם" – דווקא כאשר שרוי שלום ביניהם.
זה כנגד זה עשה א-להים. במלחמת עמלק פעל משה הניצחון בתפלה "ויהי ידיו אמונה" כתירגומו "פרסינן בצילו" בבחינת "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", וכנגד זה בטומאה. כלומר או שעוסק עמל וייגע בתפלה או שחס ושלום עיקר השתדלותו היא בבחינת "קסמים וכשפים". שהרי אין זולתו יתברך והוא בעל הכוחות כולם ועם ה' זה בתפלה, לכן כל עשייה שאינה מלווה בתפלה שקולה כאחיזת עיניים בחינת "קסמים וכשפים".
