ששת בני קטורה הינם בני אברהם, אבל אינם בכלל "זרע אברהם" (נדרים,לא,א; שאג"א,מ"ט). אולם מעלה הייתה בהם: אברהם היה חייב למולם, בניגוד לבני ישמעאל ועשו שאינם במילה כלל (סנהדרין,נט,ב) לשיטת רש"י החובה הייתה על ששת הבנים הללו בלבד ותו לא, ולדעת הרמב"ם והר"ן החובה גם על זרעם, לדורות. ומוסיף הרמב"ם וקובע שהואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה מתחייבים כולם במילה ביום השמיני  (הלכ' מלכים,י,ח) הנפק"מ: לפי הרמב"ם מותר (ואולי אף מצווה) למול גוי, ולרש"י אין למול גויים אלא רק לשם גירות. ברם, לכל הדעות: "עובד כוכבים, אפילו הוא מהול, לא ימול כלל" (שו"ע,יו"ד,רס"ד,א) כי אינו בכלל "המול ימול" וגם משום שאינו מצווה על הפריעה שהינה חלק מעכב במצווה. וכאשר נימול כבר ע"י גוי, כלל לא ברור שהוא נחשב מהול. לכן לדעת הרמ"א צריך הטפת דם ברית ולדברי הש"ך זו גם עמדת השו"ע (והשאג"א שולל הטפה משום שזה כבר מעוות שלא יוכל לתקון!)   

לפיכך, כאשר מבצעים ברית מילה ע"י ניתוח, כגון שהנימול כבר אינו תינוק או שיש בעיה אורולוגית המצריכה זאת, אין לעשות זאת ע"י רופא שאינו בן ברית. ובמידה והרופא המומחה האורולוג באזור הוא גוי, יש להקפיד שיהיה איתו מוהל יהודי כשר שיבצע את שלבי המילה בעצמו.

תינוק שאמו איננה יהודיה, הריהו גוי שאין מלים אותו אלא לשם גירות. וכתבו פוסקים (הרב זצ"ל ב"דעת כהן" קמ"ז וקמ"ט; שרידי אש א,מ"ו בשם הגר"ע הילדסהיימר) שכאשר האב יהודי יש להחמיר עוד יותר ולא למולו, כי מילתו תתפרש כהכרה ביהדותו, ובאמת הוא צריך גיור גמור. אמנם הרצ"ה קלישר התיר זאת (שו"ת ר' עזריאל,יו"ד,רכ"ט) בכדי לאפשר קירובו לתורה ומצוות, אך נראה שבמציאות זמננו מילה שלא כוללת גירות רק תחריף בעיות ולא תועיל כלל.