יהא שמיה רבה
נכתב על ידי יניב, 5/11/2014
- 'בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין: "יהא שמיה הגדול מבורך", הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר: "אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך! מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם' (ברכות ג,א) 'ועונין יהא שמיה הגדול מבורך - מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו, כדכתיב (שמות יז) 'כי יד על כס יה' שלא יהא שמו וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ופירושו כך: יהא שמי"ה שם יה רבא, כלומר שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם הוי תפילה אחרת כלומר מבורך לעולם הבא. וזה לא נראה, מדקאמר הכא יהא שמיה הגדול ומבורך משמע דתפילה אחת היא ואינו רוצה לומר שיהא שמו גדול ושלם אלא יהא שמו הגדול מבורך' (תוס'). לכאורה באמת קשה על המחזור ויטרי, ויותר מזה קשה ממה שנאמר בסוכה (לט,א) 'אמר רבא: לא לימא איניש יהא שמיה רבא והדר מברך אלא יהא שמיה רבא מברך בהדדי. א"ל רב ספרא: משה שפיר קאמרת אלא התם והכא אסוקי מילתא הוא ולית לן בה' הרי שזה עניין אחד ולא מחולק לשניים?- וניראה שלשיטת המחזור ויטרי מחלקים לשניים, אולם החלק השני הוא בהמשך לחלק הראשון ומתבסס עליו. לכן מה שנאמר "יהא שמיה הגדול מבורך" זה בא לומר שאחרי שאמרו שהוא גדול בעולם אז הוסיפו שהוא בשלמותו מבורך, ועיקר הסיבה שה' מנענע בראשו ואומר.. זה בשל השלמות שנעשית ב"מבורך" אחרי שהגדילו את שמו מקודם, שאז אחרי שהגדילו בעולם אומר שיהיה מבורך לעולם ועל זה מתנחם על החורבן שעשה, לכן נקט "הגדול" שכבר הוגדל. ולכן גם אין להפסיק בין 'רבא ל'מבורך' כיון ששניהם קשורים ומעצימים זה את זה, ובזה דומה לנאמר שם קודם 'אמר רבא: לא לימא איניש ברוך הבא והדר בשם ה', אלא ברוך הבא בשם ה' בהדדי' שיש מובן גם ב'ברוך הבא' רק ש'בשם ה'' מבוסס על הברוך הבא שנאמר קודם לו. וע"פ המחזור ויטרי מובן מדוע ה' מתנחם על החורבן, כיון שאומרים שיהיה שם "י-ה" שלם, וזה קשור לחורבן ביהמ"ק שלכן נישבע בשמו, שלכן בפס' לפני נאמר "מחה אמחה את זכר עמלק" (שמות יז,יד) שזה חל (שה' ימחה) מזמן שפשטו ידם בירושלים (תנחומא "כי תצא" סימן יא) ולכן ניראה שגם ה"כס י-ה" קשור לזה שלכן נישבע בכסא, כיון שהוא יפגע בחורבן ירושלים, ולכן כשעונים יהא שמיה... שמגדלים את שם "י-ה" לשלמותו ומוסיפים שבשלמותו ה' מבורך לעולם, מתנחם ה' על שהחריב את ביהמ"ק שזה קשור עם החסרון בשם "י-ה" שלכן גם המבורך הוא לא בשלמות בעקבות כך. וזהו עומק 'אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך' שזה קשור למקדש שהוא במעלת שלמות שם הויה, שבברכת יהיה שמו נישלם מעמידים כמו בזמן שקיים ביהמ"ק שנותן מעלה לשלמות שם הויה (אע"פ שנישבע ה' שאין שמו שלם, כשקיים ביהמ"ק זה נותן מעלה כעיין ששמו שלם, כיון שיש 'כסא' לה' בעולם, ולכן דומה לברכתנו שיהיה שם הויה נישלם) ובהמשך לו (ומכוחו) מברכים שיהיה מבורך לכל העולמות. לכן גם מובן מדוע אומרים קדיש אחרי לימוד תורה 'רבי ישמעאל אומר: בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר-כך עונין:"אמן יהא שמיה רבא מבורך", באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי, כמה הן משבחין אותי' (משלי (בובר) יד) שמה המעלה הכ"ך גדולה במיוחד לאחר לימוד (שמשמע ששמח ומתגאה לפני המלאכים, שלא כבתפילה שבה נאמר שמצטער על שהחריב)? בפשטות זה משום שבפרט ע"י הלימוד מחברים את ה' לעולם (שהוא רצון ה', והתורה והקב”ה חד הם) ולכן אז יש תיקון מיוחד (ומה שמצטער בתפילה זה משום שכיוון התפילה היא לירושלים, ששורש התפילה בירושלים, ולכן זה מזכיר במיוחד את החורבן). אולם אפשר יותר מזה, שעמלק (והחסרון בשם בעקבותיו) בא בעקבות שרפו ידיהם מד"ת 'אחרים אומרים:אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה, ולפיכך עמלק בא עליהם' (תנחומא "בשלח" סימן כה), ולכן בלימוד והשלמת שם הויה זהו כמו תיקון לזה. ניראה שיסוד המחלוקת בין המחזור ויטרי ותוס' היא בשאלה האם אפשר ישר לברך את ה' בגדלותו, ומה שנישבע שאין שמו שלם זה מצידו אבל אנחנו מצידנו יכולים להתייחס ישר לברכו בשלמות (תוס') או שכיון שה' נישבע שאין שמו שלם אז קודם צריך לבקש שישלים שמו ורק אח"כ אפשר להמשיך לברכו בגדלותו (מחזור ויטרי).
- לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
