"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה"

 שתי תיבות וירא שבפסוק מיותרות לכאורה, אם נשא עיניו – בודאי שראה!

ונראה לומר שלא בכדי זהות בכתיב לריש פסוק א (וירא אליו ה'), ללמד שנתקיימה בו תפלת אלישע, שהפציר באליהו רבו "היה נא פי שנים ברוחך אלי", שכן רבו של אברהם אבינו היה ה' יתברך בעצמו! ולכאורה, כיצד יכול בן אנוש להיות כפליים מהקב"ה. אלא שיש לפרש לעניין התפלה. שהרי על ידי תפלה יכול להנהיג את ה' כרצונו, ותפלה היא בחינת חרב פיפיות, בחינת שני פיות – שבח ה' יתברך ושאילת צרכיו. וכן תיבת וירא לשון יראת שמיים, ושלוש תיבות וירא כנגד ג יראות – יראת עונש, יראת חטא ויראת הרוממות, וביחס ישר ליראה כן קרובה התפלה להתקבל ולהוריק שפע וברכה, בבחינת "והיה ברכה" שנאמר לאברהם.