המבול הנודע מופיע בנביאים בשם "מי נוח". מדוע הוא נקרא על שמו של הצדיק והתמים שניצל ממנו? נאמר על כך בזוהר, כי בידי נוח היה להציל את העולם מרוע הגזרה על-ידי תפילה, ומכיוון שלא התפלל ולא מנע את המבול, מונצחת הטרגדיה על שמו.

בעיקרון, בתקופה שקדמה למבול לא הייתה בעולם מציאות של חזרה בתשובה. היו מי שהיו צדיקים מטבעם והיו מי שהיו חוטאים ולא ניסו להשתנות. יוצאים מן הכלל היו אדם הראשון ובנו וקין. הם כן הצליחו לשוב בתשובה (כל אחד בנפרד, בהקשר שונה) אך ורק משום שהיו זמן-מה בגן-עדן – מעל ומעבר למצב השגרתי של העולם הזה. אולם כל האחרים, שלא היו בגן עדן – לא היו כשירים לחזרה בתשובה.

זו בעצם הסיבה שכאשר הוכיח נוח את בני דורו נענה בתגובות לעגניות. החומרנות ששלטה בעולם גרמה לאנשים להיות גסים ובהמיים ולא נתנה מקום להרהורי חרטה וחזרה בתשובה.

המבול טיהר את העולם וזיכך אותו. במצבו החדש והמטוהר, נוצרה בעולם אפשרות להתחבר טוב יותר אל נוכחותו של הקדוש-ברוך-הוא הכול-יכול ולשאוב מכך כוח לחזור בתשובה. וזה למעשה היתרון הגדול של המבול.

הביטוי 'מי נוח' מסמל כאמור חיסרון – העובדה שנוח לא התפלל על העולם הרע שקודם המבול. אולם מאידך גיסא, הוא מופיע בתוך נבואה על הימים הטובים והיפים שנכונו לעולם בזכות החזרה בתשובה של בני האדם – האפשרות שנוצרה בעקבות הטהרה שהביא המבול לעולם.

לשלמותה של הטהרה והתשובה נגיע בגאולה האמיתית והשלמה, שתופיע תכף ומיד ממש.